חמי רודנר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חמי רודנר | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 28 באוקטובר 1964 |
| מקור | גבעת ברנר, ישראל |
| שנות פעילות | 1988—היום |
| סוגה | רוק |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
חיים (חמי) רוּדנר (נולד ב28 באוקטובר 1964) הוא זמר יוצר ומנחה טלוויזיה ישראלי שהיה הסולן של להקת הרוק המצליחה "איפה הילד?". אלבומו המשותף עם להקת שליחי הבלוז, "גאולה" (2000), נחשב לאחד מאלבומי הרוק העבריים הבולטים של שנות האלפיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] שנות השמונים
רודנר החל את הקריירה שלו בחברות בשתי להקות לא ידועות - "מונדו" (1985) ו"דז'ירטיף" (1987 - 1985) אך הפריצה הגדולה שלו הייתה בהקמת להקת איפה הילד? בשנת 1986 בקיבוץ גבעת ברנר, כאשר חבריה הראשונים היו חמי רודנר ואסף שריג, ילידי הקיבוץ, יחד עם הגיטריסט יובל צמח והמתופף עומר דגני. איחוריו של המתופף לחזרות הלהקה היו מקור ההשראה לשמה: "איפה הילד?". בשנת 1989 עברו רודנר ושריג לתל אביב וצירפו אליהם את הגיטריסט אופיר בר עמי מקיבוץ חניתה ואת המתופף החיפאי אסף מרוז (שניגן בלהקת "קילר הלוהטת" ובאבטיפוס).
[עריכה] שנות התשעים
בשנת 1993 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "זמן סוכר", בהפקתו של יובל שפריר, והלהיטים שטפו את הרדיו ותוכניות הקליפים של התקופה כגון "אמריקה קרובה", "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "נפלת חזק", "השמיים הגבול", "אחד אלוהים". התקליט זכה באלבום פלטינה באותו שנה.
באלבום הבא של הלהקה, "שדים", שיצא בשנת 1994 בהפקתו של יובל שפריר נעשה ניסיון להמשיך את הקו המצליח של האלבום הראשון ובכדי לא ליצור את הרושם שרודנר הוא נותן הטון המרכזי וכל שאר החברים פחות חשובים הודגשו באלבום מעורבותם של הנגנים האחרים בלהקה. מעורבותו של אסף שריג בכתיבה ובהלחנה גדלה מאוד (הוא הלחין שבעה שירים, ביניהם הלהיטים "לבן בחלום שחור", "השדים הירוקים" ו"מישהו שומע אותי") וגם אופיר בר-עמי כתב והלחין שני שירים (ביניהם "אהובה הקטנה"). גם לרודנר נשאר מספיק מקום לביטוי (הוא כתב מילים לחלק מהשירים האלה ויצר עוד שישה שירים, ביניהם "ישראליאנה"), והניסיון ליצור תחושת שיתוף עלה יפה וגם השתלם: האלבום שדים זכה להצלחה גדולה עוד יותר מקודמו.
באותה שנה רודנר הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של איגי וקסמן "אדום", הלחין כמה שירים מהתקליט וניגן בגיטרת בס בהקלטות האלבום.
בשנה שלאחר מכן נישא רודנר לאיגי וקסמן. רודנר תיעד את האירוע בשירו "אנחנו מתחתנים" באלבום "מסעותי עם עצמי", אלבומה השלישי של הלהקה. ההפקה המוזיקלית של האלבום הייתה של יובל בנאי אך האלבום לא המשיך את שרשרת ההצלחות של קודמיו, ונכשל במכירות. למרות זאת, מאוחר יותר ב1996 חזרה הלהקה לפעילות ואלבום הסולו של רודנר הפך לאלבום של איפה הילד. הלהקה הקליטה את האלבום (שנקרא "איפה הילד?") עם גיטריסט חדש, שיף (שפריר) ערד, ועם שריג שחזר מחוץ לארץ. רוב השירים בכל זאת היו של רודנר, ביניהם "רק בשביל לקבל חיבוק" (שהוא שר בדואט עם איגי וקסמן), "עכשיו אני לא מוותר", "הולך רגל", "לאן לאן", "לילות לבנים" ועוד. בהפקה המוזיקלית של האלבום השתתפו איפה הילד ושי להב (ממופע הארנבות של ד"ר קספר), שגם ניגן בהקלטות בקלידים שונים. האלבום הוקדש לזכרו של יצחק רבין. באותה שנה הקליטה וקסמן חידוש ללהיטו של אריאל זילבר "בטי בם" בעיבוד חמי רודנר ושי להב.
בשנת 1997 רודנר הפיק מוזיקלית את אלבומה השני של וקסמן, "לא מחכה יותר לדוור". גם באלבום זה הלחין אחד מהשירים וניגן בגיטרות. בשנת 1998 רודנר הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של נמרוד לב, "אין חלום אחר", השתתף בעבודים באלבום וניגן בהקלטתו בבס. באמצע 1998 הוחלט לתת תוקף רשמי לפירוק איפה הילד בהופעת פרידה ובאלבום אוסף. באותה שנה חידש רודנר לפרויקט עבודה עברית את שירו של שלום חנוך "לילה".
שנת 1999 הייתה קשה לרודנר: להקתו "איפה הילד?" התפרקה, והוא גם התגרש מאשתו איגי וקסמן לאחר 4 שנות נישואין.
[עריכה] שנות האלפיים
בשנת 2000 יצא "גאולה", אלבום הבכורה של חמי רודנר ולהקת שליחי הבלוז. רודנר כתב והלחין את השירים, עיבד עם עידו אגמון והפיק מוזיקלית עם עידו אגמון ואייל דפנא. בין להיטי האלבום היו "בואי ניפרד", "כל אחד והבוב שלו", "מה היה" ו"גאולה". באותה שנה הפיק רודנר שני שירים חדשים לאלבום האוסף של ג'וזי כץ, התשמע קולי: "אני סולחת" ו"מישהו תמיד". כמו כן שיתף פעולה באותה שנה בהופעות עם ירמי קפלן, שלום חנוך וג'וזי כץ.
בשנת 2001 התאחדה הלהקה בהרכב מלא (עם אופיר בר עמי ושיף ערד) למספר הופעות נוספות, ביניהן במופע משותף עם מוניקה סקס. הלהקה גם הקליטה שיר חדש לכבוד האיחוד: "שלום עם עצמי".
במקביל לאיחוד הלהקה המשיך רודנר גם בפעילותו העצמאית. הוא הופיע, בין השאר, במופע "איך כש..." לזכרו של יוסי אלפנט, הפיק מוזיקלית אלבומים לשרון מולדאבי ולאסף ארליך והקליט אלבום סולו שני, "מלנכוליה אהובתי" שמו, בין שיריו: "חיים טובים", "סוד הדברים הפשוטים", "מלנכוליה אהובתי". במאי 2003 הוציא רודנר את אלבומו השלישי "חמלה".
בשנת 2004 הוציא רודנר אלבום בהופעה חיה במסגרת סיבוב ההופעות "בית השמש העולה". במופע, שהחל במסגרת פסטיבל "בלוז, סרטים ווידאוטייפ", ביצע רודנר, עם להקת הליווי The Ruderunners (עידו אגמון, ספי אפרתי, נועם רפפורט וטל לבני), שירים של להקות "הפלישה הבריטית": הביטלס, הרולינג סטונס, האנימלס קרים ואחרות. באותה שנה הופיע רודנר בפסטיבל ניצנים, שם אירח את יוני בלוך. בהמשך הופיע בפסטיבל שיר היונה, וב"פסטיבל השירים של ישראל".
בשנת 2005 הופיע רודנר בתוכנית ראיונות לילית בשם "מרגיש בבית", בערוץ 2. בתוכנית הוא מראיין זמרים שונים, ומלווה אותם יום בחייהם.
בשנת 2007 הוציא רודנר את אלבומו "מכונת השירים הגדולה", בהפקתו של קובי אוז ובעיבודים של ערן וייץ ושלומי לביא. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "מכונת השירים הגדולה", אשר הלחין רודנר למילים של לאה איני, "זה אותו הקיץ" ו"השארת אותי עם הרוח". איני השתתפה גם בכתיבת השיר "כלא החופש", ופרט לו ול"מכונת השירים הגדולה" כתב והלחין רודנר את כל שירי האלבום.
[עריכה] משפחה
אחותו רותי רודנר היא מנהלת התוכן הטלוויזיוני של "קשת" וגיסו של חמי הוא איש הטלוויזיה גיא פינס הנשוי לאחותו. ב-29 ביולי 2007, ערב ט"ו באב, נישא רודנר לחברתו האוסטרלית, קרן.
[עריכה] דיסקוגרפיה
- לדיסקוגרפיה של "איפה הילד?" ראו כאן
