חוק השמות השבדי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק השמות הוא שמו העממי של חוק שעבר בפרלמנט השבדי בשנת 1982, ומטרתו להסדיר שינוי של שמות משפחה ובחירת שמות פרטיים. החוק מחייב רישום שמות בלשכת המס המקומית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
עד סוף המאה התשע-עשרה לא נהגו בשבדיה שמות משפחה, ורבים נקראו על שם האב (Axelsson, Karlsson) או על שם המקום שבו גרו. אנשים היו יכולים לשנות את שם המשפחה כמה פעמים במהלך חייהם, ואפילו אחים לא תמיד נקראו באותו שם. בחוק אימוץ השמות משנת 1901 נקבע שעל כל אדם לבחור שם משפחה, שיעבור לבניו אחריו.
[עריכה] החוק מ-1982
החוק שהתקבל בשנת 1982 מחייב לרשום כל ילד בשמו בתוך שלושה חודשים מן הלידה. החוק מאפשר גם שינוי של שם משפחה, וקובע כמה כללים בנדון. החוק מורה לפקידי המרשם לדחות שמות מכמה סיבות המנוייות במפורש, אבל מקנה להם גם סמכות מקיפה לדחות שמות מסיבות אחרות. אסור למשל לבחור שם מעליב, "לא מתאים בעליל", או כזה שגורם אי-נוחות לנושאו. אסור להשתמש בשם המקובל כשם משפחה בתור שם פרטי, או להיפך. אסור לתת לבת שם המקובל כשם של בן, או להיפך. אסור לבחור בשם מטעה, או כזה שמפר קניין רוחני.
בדרך כלל אסור לבחור בשם חדש בעל הסיומת son-, אך בפועל פקידי המשרד מאפשרים שמות כאלה למהגרים בעלי שמות זרים. שם משפחה חדש חייב להיות ייחודי, או שם שהיה בשימוש במשפחתו של אדם במשך שני דורות לפחות במאתיים השנים האחרונות. רבים מאמצים שמות בעלי סיומת 'kröner-' (כתר) או 'svärd-' (חרב), אבל לא ניתן לאמץ את שמה של אחת ממשפחות האצולה השבדיות.
ילד מקבל כברירת מחדל את שם המשפחה של הוריו. אם יש להורים שמות משפחה שונים, הם נדרשים לבחור לילד הבכור שם בלשכת המס המקומית, ואלמלא כן הילד מקבל את שמה של אימו. האחים הבאים יקבלו את אותו שם משפחה. חוק השמות מאפשר גם שמות משפחה כפולים, וכך יכול ילד להרשם עם שמות המשפחה של שני הוריו.
זוגות נשואים בוחרים בדרך כלל באחד משמות המשפחה שלהם, אבל ישנם זוגות הבוחרים לעצמם שם חדש, כדרך לביטוי עצמי. אחרים משנים את שם המשפחה מסיבות אחרות, בין אם זו דרך להשתלב ולהטמע בסביבתו, או להיפך, להתבלט כחריג. ב-2003 נרשמו בשבדיה מעל ל-6000 בקשות לשינוי שם.
[עריכה] שמות שנדחו ופעולות מחאה
בין השמות שנדחו על ידי פקידי המרשם: איקאה, מונטנה, אסטריקס ומטאליקה[1]; Veranda שפירושו מרפסת; וכן סטאאלמן שפירושו 'סופרמן'. שם שפירושו 'דמדומים' אושר רק לאחר ערעור לבית המשפט העליון של שבדיה.
החוק החדש, ובעיקר מה שנתפס כחדירה שלו לפרטיות, הביא כמה אנשים למחות נגדו באופן יצירתי. זוג הורים מדרום שבדיה החליטו לא לרשום את בנם כלל, אבל בהגיע הילד לגיל חמש, לאחר שנידונו בבית משפט לקנס של 5,000 קרונות (כ-3,000 שקלים), הם בחרו, בחודש מאי 1996, לתת לו שם פרטי בן 43 תווים Brfxxccxxmnpcccclllmmnprxvclmnckssqlbb11116 (אותו הם מבקשים לבטא "אלבין"). ההורים טענו שהם אחרו לרשום את השם בגלל שהשם הוא "התפתחות הורית, אקספרסיוניסטית" ו"חוויה אמנותית יצירתית" אשר לקח לה כמה שנים להתבשל אצלם. בית המשפט דחה את השם והותיר את הקנס בתוקפו.
בשנת 2005 הסמיך הפרלמנט של שבדיה את הממשלה לבחון את חוק השמות כדי להכניס בו שינויים נדרשים.
