חוה רוזנברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוה רוזנברג היא סופרת חרדית, הכותבת סיפורים קצרים וארוכים. רבים מסיפוריה ראו אור כסיפור בהמשכים בעיתונים החרדיים "המודיע" ו"משפחה", ויצאו אחר כך לאור כספר שלם. סיפוריה נסובים אודות דמויות חרדיות, שנתקלות בקשיים כאלו ואחרים, לעתים כלכליים, לעתים רגשיים ואחרים. מאפיין מרכזי של כתיבתה הוא שילוב של קטעי הגות ומחשבה רבים, שהיא שמה בלב גיבוריה, או כקטעים נטולי הקשר עלילתי, אך עם הקשר רעיוני.
רוב ספריה מיועדים למבוגרים ולנוער, אך היא כתבה גם לילדים. שמות העט שלה הם: ח. רוזן, נעמה ועוד.
רוזנברג החלה את דרכה כמורה לספרות בסמינר בית יעקב בירושלים ולאחר מכן שימשה כרכזת מגמת הספרות בסמינר. כיום היא עורכת עיתון הילדים של "המודיע" ומפעילה קורס פרטי ללימוד כתיבה יוצרת. רבות מהכותבות והסופרות במגזר החרדי הינן תלמידותיה. בנוסף משמשת רוזנברג כמרצה מבוקשת בקרב ציבור הנשים החרדיות, והיא מוזמנת רבות לערבי נשים. הרצאותיה עוסקות לרוב בהתמודדות אמונית פסיכולוגית עם קשיי החיים, כשבדרך כלל ההרצאה בנויה כסיפור.
רוזנברג היא נכדתו של האדמו"ר מסלונים רבי אברהם וינברג השלישי, אחייניתו של רבי שלום נח מסלונים, וגיסתו של רבי אברהם מסלאנים הרביעי.
[עריכה] ספריה:
- פקעת
- בין הטיפות
- על אש נמוכה
- תשעים ותשע
- אולי זאת הרוח
- הכל יכול לקרות
- שריקות
- קו השבר
- ותמיד לבחור
- לחצוב בסלע
- עשרים ושמונה שורות
- עשרים ושניים נדרים (תחת שם העט נעמה)
- אם אתה לא שם
- כל שנה בסתיו
- כשצרבו החולות
- הדמעה הזאת מיותרת (גם הוא בשם נעמה, ועדיין בהמשכים)
