זיקוק נפט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיקוק נפט הוא כלל התהליכים שבהם הופכים את הנפט הגולמי למוצרי הצריכה השונים. תהליך הזיקוק הראשונים פותחו ברוסיה הצארית ובארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה 19. לאחר מלחמת העולם הראשונה נעשתה התקדמות בתחום הזיקוק והחלו לפרק את המולקולות הארוכות של הנפט למולקולות קצרות יותר על ידי חימום בלחץ.
[עריכה] פרקציות הזיקוק
כיוון שהנפט הינו תערובת של חומרים רבים בעלי טמפרטורת רתיחה שונה ישנו מספר פרקציות גדול שכל אחד מכיל תערובת חומרים בעלי נקודת רתיחה קרובה. הפקציות העיקריות:
| עד 20°C | מתאן ואלקנים קצרים (עד 4 פחמנים) |
| 20°C עד 200°C | נפטה קלה ונפטה כבדה (פחמימנים בתחום של 5 פחמנים עד 10 פחמנים כמעט ללא פחממנים ארומטיים) |
| 180°C עד 280°C | קרוסין |
| 200°C עד 400°C | סולר |
| 350°C ומעלה | פרפינים ומזוט |
המשקע שנשאר משמש כאספלט לכבישים.
[עריכה] שלבי עיבוד הנפט
- זיקוק למוצרים ראשוניים ללא שינוי כימי.
- תהליך כימי במטרה לשבור את הפחמימנים לשם קבלת פחמימנים קלים כמו בנזין וסולר. וכן תהליכים כימים שמטרתם שיפור איכות הבנזין.
- שיפור תכונות על ידי ערבוב המוצרים עם תוספים כמו חומרי צבע וריח.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר בז"ן http://www.orl.co.il
