וילמרסדורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רחוב בשכונה

מבתי השכונה

הכניסה לכנסייה בשכונה

וילמרסדורף (בגרמנית: Wilmersdorf) היא שכונה בדרום-מערב ברלין, בירת גרמניה. השכונה גובלת בשרלוטנבורג בצפון, שנברג במזרח, שטגליץ בדרום מזרח, צלנדורף בדרום ושפנדאו במערב.

השכונה מורכבת מהאזורים גרונוולד (Grunewald), האלנזה (Halensee) ושמארגנדורף (Schmargendorf). עקב רפורמת השכונות של ברלין בשנת 2001, אוחדה השכונה רשמית עם שרלוטנבורג והשכונה המאוחדת נקראת שרלוטנבורג-וילמרסדורף, אך בקרב התושבים ההפרדה נשמרת.

[עריכה] היסטוריה

וילמרסדורף ושמארגנדורף נוסדו בשנת 1220 כבר והיא נזכרת לראשונה בתעודות משנת 1293. המתיישבים באו מדרום גרמניה, מהאזור הקרוי שוואבן (Schwaben) וגם מהמדינות של היום תורינגיה (Thüringen) ווסטפאליה.

באמצע המאה ה-18 רכשו ברלינאים עשירים רבים אדמות באזור ובנו לעצמם בתי קיץ, בעיקר על אגם וילמרסדורף (Wilmersdorfer See) ואזורים פתוחים לספורט שמאוחר יותר אוחדו תחת השם "פארק וילמרסדורף". אחרים קנו לעצמם אדמות ובנו אחוזות ומשקי חקלאות גדולים. משפחה עשירה אחת אף הגדילה לעשות ובנתה בית יתומים לקהילה, בו היום קיימים גני ילדים ומרכז קהילתי.

בשנת 1880 מכרה ממשלת פרוסיה, בהתערבות אישית של הקאנצלר אוטו פון ביסמארק שטח של 234 הקטאר יער לקונסורציום בנקאי, שבנה על השטח שכונת וילות, שנודעה מאוחר יותר בשם שכונת המליונרים, ובשמה הרשמי גרונוולד. ביצה שהייתה באזור יובשה חלקית וממנה נוצרו ארבעה אגמים, שסביבם היו הוילות. גדת הביצה לא נבנתה והפכה לגינות פרטיות של היזמים והקונים, שהיו בנקאים, בעלי חברות, פרופסורים ואמנים, שעקרו למקום בהמוניהם.

בשנת 1907 הוכרזה וילמרסדורף כעיר עצמאית, וכתוצאה מחוק ברלין-רבתי, צורפה ב-1920 כשכונה לעיר ברלין.

[עריכה] אוכלוסייה

גם כיום, מתגוררת בעיר אוכלוסייה חזקה מאד, בדומה לשכונה הצמודה, צלנדורף. השכונה מורכבת ברובה מבתים פרטיים וגם האזורים הבנויים ביתר צפיפות מתאפיינים באוכלוסייה מבוססת. גרים בה אנשי עסקים, בעלי חברות ומקצועות חופשיים ושגרירים רבים.