וילה אנכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דגם של וילה אנכית

וילה אנכית היא רעיון תכנוני לבניית וילה על שטח קרקע מצומצם ועל פני קומות רבות. הווילה אמורה לספק יחידת דיור המקבילה בשטחה הפונקציונלי לבית צמוד קרקע על שמינית מהשטח המקובל, כדי לנצל ביעילות את רבה יותר את משאבי הקרקע. את הפרויקט הגו האדריכלים הישראלים יוסי קורי ואייל מלכא והוא זכה במקום שלישי בתחרות ביפן[1]. וכן ב"פרס פרויקט השנה" בישראל לשנת 2006, בקטגורית המבנים הרעיוניים.

[עריכה] תיאור

הקומות נערמות אחת על השנייה כאשר שטח כל קומה הוא 36 מ"ר, שטח שאמור להספיק למטבח, פינת אוכל וסלון. הדבר מאפשר בניית יחידת מגורים פרטית על שטח של שמינית דונם, לעומת הבנייה המקובלת הדורשת לפחות חצי דונם - כלומר ניצול של 25% מהשטח בלבד. לטענת המתכננים עלות הקרקע יכולה להגיע ל 50% מעלות הבניה הכוללת (דבר זה משתנה כמובן בהתחשב במיקום הבית). כלומר הווילה אמורה להביא לחסכון של כ 37% מעלות הבית.

שאר הקומות יכולות להיבנות ולהתפרק בהתאם לצרכים. לבניין מערכת קירור פאסיבית המבוססת על מלכודת רוח שמקובלת בבניה המזרח תיכונית והפרסית במשך מאות שנים.

תכנון הבית חסכוני באנרגיה: בראש הבית ישנה קובייה המצופה בתאים פוטו-וולטאים המספקים חשמל, ומותקן בה מיכל לאיסוף מי גשם. הבית אמור להיות עצמאי מבחינת צריכת האנרגיה ומי הקולחין שלו.

[עריכה] השלכות חברתיות וסביבתיות

הבניין אמור לאפשר חסכון בקרקע על ידי בנייה רווחה יותר יחסית לווילות רגילות ובכך להקטין בעיות סביבתיות וחברתיות של הפרבור. הגדלת צפיפות של שכונה פרברית יכולה לאפשר הגדלת היעילות של שרותים נפרסי שטח כמו תחבורה, ביוב, מים, חשמל, שיטור, תובלה, רפואה וכו'. מצד שני, הוזלת עלות ההקמה עלולה לעודד פרבור.

הבניין יביל ומודולרי, דבר המאפשר להעתיק אותו ממקום למקום, לשנות את העיצוב שלו ולהוסיף או להוריד או לשנות חלקים משמעותיים במבנה הבית בקלות רבה יחסית. דבר זה מאפשר הגדלת מגוון הדיור הניצב בפני האנשים, חופש בחירה גדול יותר, מראה מגוון וחי יותר של השכונה ובאופן כללי מהווה מעבר למודל ביזורי יותר של מגורים. ייתכן חסכון משמעותי בהוצאות תיווך ועלויות עסקה הכרוכות במעבר בין דירות על ידי שינוע כל הבית הקודם למיקום החדש.

השימוש ב 4 יסודות בלבד, מאפשר לשלב בוילה האנכית פתרונות כמו יסודות סופגים (base isolation foundation), שעבור בניין רגיל, מרובה יסודות, נחשבים בדרך כלל ליקרים מידי. מסיבה זו הבית עשוי לספק תשובה זולה לרעידות אדמה (דבר משמעותי בישראל וביפן לדוגמה), בעיקר לאוכלוסייה עניה יותר. דבר זה יחסוך עלויות של ביטוחים, עלויות שיקום מבנים ונפגעים וכמובן סבל וחיי אדם.

המתכננים כיוונו ליצירת אמצעי אשר ייאפשר צדק חלוקתי על ידי מתן האפשרות לדירה יוקרתית לאוכלוסייה רחבה ולאפשר קיימות אקולוגית.