התזמורת הסימפונית של יוסטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התזמורת הסימפונית של יוסטון היא תזמורת סימפונית מקצועית, היושבת דרך קבע ביוסטון, טקסס. מאז 1966 מופיעה התזמורת ב"אולם ג'סי ה. ג'ונס לאמנויות הבימה" במרכז יוסטון.
הקונצרט הראשון של ההרכב, שיהיה בעתיד לתזמורת הסימפונית של יוסטון, התקיים ב-21 ביוני 1913, בתמיכת הנדבנית תושבת יוסטון, אימה הוג. בתחילה מנתה התזמורת רק 35 נגנים במשרה חלקית, אך על אף ממדיה הקטנים, הן בשיעור קומה והן בתקציב, זכו התזמורת ומנצחה הראשון, ז'וליאן פול בליץ, לתגובה חיובית והמשיכו להופיע. בליץ ניצח על התזמורת עד 1916 ואחריו פול ברז'ה, עד שהתזמורת התפרקה ב-1918.
התזמורת התגבשה מחדש ב-1930, עדיין כהרכב מקצועי למחצה, וכעבור שנה הגישה עונת קונצרטים מלאה ראשונה בניצוחו של אוריאל נספולי. באביב 1936 הייתה האגודה הסימפונית באופן רשמי לתזמורת הסימפונית של יוסטון. ארנסט הופמן החל אותה שנה בכהונתו בתמיכה מוגברת מן האגודה והתחיל לשכור נגנים מקצועיים. התזמורת המשיכה להתרחב בעשורים הבאים, והחוזה הראשון שלה ל-52 שבועות נחתם בשנת 1971. כיום היא נחשבת לאחת התזמורות החשובות בארצות הברית.
התזמורת הופיעה או באודיטוריום העירוני או באולם המוזיקה עד בנייתו, בשנת 1972, של אולם ג'סי ה. ג'ונס לאמנויות הבימה. בשנת 2001 איבדה התזמוקת כלי נגינה, תווים וארכיבים בשווי מיליוני דולר כשהסופה הטרופית אליסון הציפה את קומת המרתף של ג'ונס הול. בשנת 2003 שבתו הנגנים במשך 24 ימים וההסכם שהושג לבסוף כלל קיצוץ בשכר הנגנים וצמצום בגודל התזמורת[1] [2].
[עריכה] מנהלים מוזיקליים
- 1913-1916 ז'וליאן פול בליץ
- 1916-1918 פול ברז'ה
- 1918-1930 התזמורת בפירוק
- 1931-1932 אוריאל נספולי
- 1932-1935 פרנק סנט לג'ר
- 1936-1947 ארנסט הופמן
- 1948-1954 אפרם קורץ
- 1954 פרנץ פריצ'אי (הפסיק באמצע העונה)
- 1954 תומאס ביצ'ם
- 1955-1961 לאופולד סטוקובסקי
- 1961-1967 ג'ון ברבירולי
- 1967-1969 אנדרה פרווין
- 1970-1979 לורנס פוסטר
- 1980-1988 סרג'יו קומיסיונה
- 1988-1999 כריסטוף אשנבאך
- 2001 - ממשיך הנס גראף
