הרמנז'ילדו קאפלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרמנז'ילדו קרלוש דה בריטו קאפלו (פורטוגזית: Hermenegildo Carlos de Brito Capelo, נולד ב-4 בפברואר 1841 בפלמלה, נפטר ב-4 במאי 1917 בליסבון) היה מגלה ארצות וקצין בחיל הים הפורטוגלי.
קאפלו נולד במבצר פלמלה והיה בנו של מושל המחוז, פליקס אנטוניו גומש קאפלו. בשנת 1855 הצטרף לחיל הים הפורטוגלי, וב-1860 הוצב באנגולה, על ספינה בפיקודו של הנסיך לואיש, לימים מלך פורטוגל. ב-1863 שב לליסבון, והוסמך כקצין. במהלך השנים הבאות נדד בין מושבותיה השונות של פורטוגל - תחילה אנגולה, ואחר כך מוזמביק וכף ורדה. ב-1871 נטל במשלחת שחקרה את גינאה, וב-1872 נסע לסין, בה שהה ארבע שנים.
ב-11 במאי 1877 יצא עם רוברטו איוונס למשלחת סיירה במחוזותיהן של המושבות הפורטוגליות באנגולה ובמוזמביק, והתמקדה באגן הניקוז של נהר הזמבזי. ב-19 באפריל 1883 יצאו השניים למסע נוסף במושבות אלה, במטרה למפות אותן. ב-6 בינואר 1884 יצאו למסע נוסף, שכונה "קונטרה-קוסטה" ("מחוף לחוף"), בין אנגולה למוזמביק. הם שבו ממסעם זה ב-20 בספטמבר 1886, והתקבלו בידי המלך לואיש הראשון. למסעות אלה הייתה חשיבות גדולה לפורטוגל, שכן בוועידת ברלין שנערכה ב-1884 נקבעו סופית הגבולות בין המעצמות הקולוניאליות באפריקה.
קאפלו נשאר נאמן לכתר הפורטוגלי כל ימי חייו, וכאשר יצא המלך מנואל השני לגלות בבריטניה בעקבות ההפיכה הצבאית ב-1910, התלווה אליו קאפלו בשנותיו הראשונות שם. עקב כך, שוחרר מהצבא.