המרכז הרפואי תל אביב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, הידוע יותר בשם בית החולים איכילוב, הינו בית החולים השלישי בגודלו בישראל[1], ונחשב לבית החולים המרכזי של גוש דן, ביחד עם המרכז הרפואי שיבא. המרכז הרפואי משרת אוכלוסייה של יותר מ-350 אלף תושבי תל אביב וכמעט מיליון תושבי המטרופולין גוש דן - בסך הכול, קרוב למיליון וחצי בני אדם.
המרכז משתרע על-פני למעלה מ-150 אלף מ"ר וכולל שלושה בתי חולים שונים: בית החולים הכללי איכילוב ומרכז השיקום ע"ש סוראסקי הכלול בתוכו, בית החולים דנה לילדים ובית היולדות ליס. המרכז הרפואי כולל 60 מחלקות ומכונים וכן 150 מרפאות חוץ, ויש בו למעלה מ-1,000 מיטות.
המבנה המרכזי במרכז הוא מגדל האשפוז ע”ש תד אריסון שהוא המשוכלל והמודרני בישראל. המגדל נבנה בתרומתם של תד אריסון ובתו שרי אריסון. המגדל המתנשא לגובה של 13 קומות כולל 8 קומות אשפוז, קומה טכנית, קומת ספרייה ומנחת מסוקים.
המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי נפתח בשנת 1980, לאחר החלטת ממשלה שקבעה כי יש לאחד את שלושת בתי החולים העירוניים שפעלו בתל אביב באותו הזמן: בית החולים איכילוב (נפתח ב-1960), בית היולדות הקריה (נפתח ב-1951) והמוסד האשפוזי הוותיק ביותר של תל אביב - בית החולים הדסה (תל אביב) (נוסד ב-1925).
לאחר רצח רבין, שהובא לבית החולים לאחר ההתנקשות בחייו בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, הוחלט לקרוא את מערך הטראומה של בית החולים על שמו.
