המרד ההודי הגדול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המרד ההודי הגדול היה מרד שפרץ בשנת 1857 בקרב חיילים ששירתו בארמיית בנגל של חברת הודו המזרחית הבריטית. הסיבה המרכזית לפרוץ המרד הייתה שמועה שקרית שטענה כי כדורי הרובים של החיילים נמשחים בשומן. למוסלמים נאמר שזהו שומן חזיר, ואילו להינדואים נאמר שהיה זה שומן פרה. מכיוון שזה נתפס כעלבון חמור ופגיעה קשה במסורת ובדתות, התמרדו החיילים ששירתו בעיקר ביחידות ההומגניות (יחידות בהן החיילים הרגילים היו הודים ואילו הקצינים היו בריטים) של ארמיית בנגל בסביבות דלהי. הם הרגו את הקצינים האנגליים שלהם והשתלטו על מספר ערים ואזורים. הם הצליחו לכבוש את דלהי, איתרו את הקיסר האחרון של האימפריה המוגולית, באהאדור שאה (Bahadur Shah) שהיה בן יותר מ-70 בזמן המרד, והמליכו אותו עליהם.
במשך יותר משנה נמשכו האירועים והמאורעות. שליטה על אזורים נרחבים בתת היבשת ההודית הייתה ביידי המורדים, או לפחות נתונה להשפעתם. אך חשוב לציין שהמרד לא כלל את כל חלקי הודו הבריטית. 20 מדינות הודיות סייעו לבריטים לדכא את המרד וכמות המדינות המורדות הייתה קטנה מאוד, אך חלקים נרחבים בצבאות של מדינות שנשארו נאמנות לברטים התמרדו, ולכן על אף שהמדינה לכאורה נשארה נאמנה, היא לא יכלה להעניק לבריטים שום סיוע ממשי. אך הודות לחוסר הארגון של המורדים, לעובדה שהמרד לא סחף את כל שכבות האוכלוסייה ההודית ואף לא את כל יחידות הצבא (רבות מהיחידות נשארו נאמנות לבריטים, וצבאות רבים מאזורים אחרים בהודו כדוגמת ארמיות מדרס ובומביי אף נלחמו כנגד המורדים בני עמם) ובעיקר משום שלא הייתה הנהגה מרכזית למרד אלה התארגנויות מפוזרות, הצליחו הבריטים לדכא את המרד בשיטתיות ובמקצועיות. הם בודדו את המוקדים העיקריים של המרד, ונלחמו בכל אחד מהם בנפרד עד לכיבושו וחיסולו. לבסוף הבריטים צרו על דלהי וכבשו אותה. הם הגלו את באדר שאה לבורמה, וחיסלו את כל יורשיו וכן את מנהיגי המרד.
המרד ההודי הגדול הביא לקץ פעולתה של חברת הודו המזרחית הבריטית. בחוק שעבר בפרלמנט הבריטי בשנת 1858, נקבע שהחברה סיימה את תפקידה, וסמכויותיה ונכסיה הועברו לשליטת הכתר הבריטי. מחלקה חדשה בשלטון הבריטי – משרד הודו – הוקמה על מנת לשלוט בהודו, ומנהלה, המשנה למלך, הפך גם לשליט הודו שהתמנה כל פעם לארבע שנים. התחילה סדרת רפורמות בשלטון בהודו, ובין היתר נעשה ניסיון לשלב הודים בני הקאסטות הגבוהות בשלטון וכן פותח מנגנון השירות הציבורי שינהל את הודו עד לקבלת העצמאות המלאה שלה מידי בריטניה ב-1947.