המסע הלילי של מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המסע הלילי של מוחמד (בערבית: ألاسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאסראא' ואלמעראג') הוא מסע עלייתו של הנביא מוחמד השמיימה. מאורע זה התרחש, על פי אמונת מרבית המוסלמים כיום, ב-27 ברג'ב (رجب), החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי. בהתאם למסורת המקובלת היום על רובם של המוסלמים, במסעו הלילי נסע הנביא מוחמד ממכה לירושלים, על גבי בהמה פלאית ששמה אל-בוראק (البراق) ובלווית המלאך גבריאל, ומשם עלה לרקיע השביעי. בשמים הוא קיבל את מצוות התפילה (צלאה) - אותה מצווים המוסלמים לערוך חמש פעמים ביום.

תוכן עניינים 1 מהקוראן 2 מסורות ופרשנויות לגבי המקום שאליו נסע מוחמד 3 לילת אל-מעראג' 4 הערות שוליים

[עריכה] מהקוראן

איה (פסוק) 1 בסורה (פרשה) 17 בקוראן הקרויה "המסע הלילי" מתארת את המאורע הניסי:

	ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש[1] אל המסגד הקיצון[2] אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו.
-- הקוראן, תרגום מערבית אורי רובין.

[עריכה] מסורות ופרשנויות לגבי המקום שאליו נסע מוחמד

כיום מקובל כמעט על כל המוסלמים כי המקום המכונה בקוראן אל-מסג'ד אל-אקצא ("המסגד הקיצון"), ואשר אליו נסע מוחמד, הוא הר הבית בירושלים. אף על-פי-כן, בעבר היו גם מסורות ופרשנויות אחרות בנושא זה. בימי הביניים המוקדמים היו חילוקי דעות רבים בין חכמי הדת על המסע הלילי. זרמים פוליטיים שניסו לתת הילה דתית לעיר אל-מדינה טענו שהמסע הלילי היה לעיר מדינה ולא לירושלים. זרמים שיעים טענו כי המסע הלילי היה לכופה, בירתו של עלי בן אבו טאלב בניסיון להפוך את העיר כמקום מתחרה לירושלים שזוהתה עם השלטון הסוני של בית אומיה. מנגד זה, זרמים רציונלים שלא האמינו בנסים באסלאם, במיוחד זרם המועתזילה טענו כי המסע הלילי לא התרחש מעולם. על מנת לבסס את טענתם טענו שהמסע המוזכר בקוראן (1:17) היה קשור לחלום אשר חלם הנביא בשינתו. הניסיון לפרש פסוק הקוראן כמסע לילי לירושלים החל בתקופת השליט האומיי, עבד אל-מלכ בן מרואן. באותה תקופה השתלטו מורדים שהתנגדו לשלטון המרכזי על העיר מכה. לפי ההיסטוריון אל-יעקובי, עבד אל-מלכ ניסה למנוע מתושבי סוריה לבקר במכה מתקופה זאת בעקבות חששו שהם יושפעו מהרעיונות של המורדים. על כן הוא בנה את המסגד מעל הר הבית וטען כי הוא המסגד הקיצון (מסגד אל-אקצא) אשר נזכר במסע הלילי של הנביא, כדי לתת הילה דתית למסגד אשר בנה, כדי שישמש כתחליף לעיר מכה בתקופה הזאת. לדעתו של היסטוריון מוסלמי אחר , מוקדסי שחי בירושלים במאה העשירית, המסגד הקיצון נבנה כמקום קדוש למוסלמים בירושלים בעקבות התחרות הדתית שהייתה בין הנוצרים לבין המוסלמים בעיר. בהתאם לדעה זו, בניית המסגד הקיצון וייחוסו לפסוק הקוראני נועדה להגביל את ביקורי המוסלמים בכנסיות של הנוצרים ובמטרה לשכנע את הנוצרים להתאסלם. מאחר שבתקופה זו האמינו הנוצרים כי חורבן בית המקדש היה נס אלוהי אותו ייחסו לישו, המוסלמים האמינו כי בנייתו מחדש על ידי המוסלמים תגרום להחלשת הטענה הזאת, ותוכיח כי הדת המוסלמית היא הדת האמיתית של האל.

[עריכה] לילת אל-מעראג'

המוסלמים חוגגים יום זה מדי שנה ב-27 לחודש ההיג'רי רג'ב על פי לוח השנה המוסלמי. החגיגות נערכות בציבור, תוך התמקדות בסיפור המסע הפלאי לילדים המכונסים במסגדים. הסיפורים מתמקדים בדרך כלל בסיפור טיהור ליבו של מוחמד עם הכנסת ידע ואמונה ללבו על ידי שני מלאכים, בהכנה לעלייתו השמיימה ופגישתו עם אללה.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ מרבית החוקרים המוסלמים מייחסים למכה את "המסגד הקדוש".
2. ^ מרבית הפרשנים סבורים כי מדובר בהתייחסות זו לבית המקדש שבירושלים. עם זאת, פרשנויות עתיקות יותר טוענות כי "המסגד הקיצוני" (מסגד אל-אקצה) נמצא בשמים. ראו אצל עמנואל סיון - מיתוסים פוליטיים ערביים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1997, עמ' 89.