"המכונה של הגרוב" נחשב גם לאחר האלבומים הנוספים שהוציאה הלהקה לאבן דרך מרכזית וחשובה בעיצוב דרכה של הלהקה ובהצלחתה. השירים באלבום מציגים אמירות בוטות לעתים על אלימות ומין ("אף אחד"), עבריינות ("עבריין","קוסאמאמק"), פוליטיקה ("שלום סאלאס פיס","ג'רוזלם") ועוד. השירים אף מתאפיינים באמירה ישירה, כנה השואפת לבטא את תחושות הסביבה שלעתים אינן נאמרות בפומבי.

השיר הראשון באלבום, "לא מוותר", מציג היטב אחת הבעיות של יוצרי מוזיקה בישראל. השיר מתאר את הרצון ליצור ולהתקבל באהדה ובהצלחה אצל הקהל הרחב, יחד עם ההתמודדות עם תעשיית המוזיקה השואפת קודם כל לרווחים והצלחה עסקית. השיר רומז על תרומתו של בית ההפקות "לבנטיני" להצלחתה של "הדג נחש" אל מול חברות אחרות שלא האמינו במוזיקה שיוצרת הלהקה.