המטבח הלובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המטבח הלובי הוא תערובת של המטבח הערבי והמטבח הים-תיכוני, עם השפעה איטלקית חזקה. המורשת של איטליה, מהימים בהם לוב הייתה קולוניה שלה, ניכרת בעיקר בפופולריות של המאכל האיטלקי פסטה, ובמיוחד מקרוני. מנה מקומית מפורסמת בלוב היא קוסקוס, העשוי סולת מותפחת בנוזל, שפופולרי גם בישראל. בלוב הוא משמש כבסיס לבשר ולתפוחי אדמה. מאכלים נפוצים נוספים הם שארבה, מרק מתובל מאוד, ובאזין, סוג מוקשה של פסטה, העשוי משעורה, קמח ומים.

תושבי לוב מעדיפים לאכול בבית, מלבד בימי שישי, בהם נהוג לבלות בפיקניקים על חוף הים התיכון. רוב המסעדות ובתי הקפה מיועדים לנוכרים, שבאו מחוץ למדינה. התפריטים יותר מתוחכמים מבעבר, וכיום ניתן למצוא גיוון רב יותר של מטבח לובי ומזרח-תיכוני. מטבח בינלאומי זמין בבתי המלון הגדולים.

כל המשקאות האלכוהוליים אסורים בלוב, על פי חוקי האסלאם (ראה בסוף הפסקה על ההלכה המוסלמית בערך אסלאם). שיכר מקומי זמין למעוניינים, אך אינו חוקי ובדרך כלל באיכות ירודה. בקבוקי מים מינרליים נפוצים מאוד, וכמוהם גם משקאות קלים מגוונים. מיצי פירות, ובמיוחד תפוז, נמכרים (בעונה המתאימה) בדוכני רחוב. התה הלובי הוא משקה סמיך המוגש בכוסות קטנות, לעתים קרובות בשילוב עם עלי נענע או בוטנים. קפה אמריקאי ניתן אף הוא לקנייה בלוב, שם הוא ידוע כ"נסקפה" (Nescafé).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המטבח הלובי

• המטבח הלובי, באתר "אור שלום לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב"
• פורום מתכונים של יהודי לוב, באתר "מרכז מורשת יהודי לוב"