המבצע לביעור הבערות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביעור הבערות היה מבצע ללימוד עברית למבוגרים אותו יזם משרד החינוך בשיתוף עם צה"ל בין השנים 1964 ועד לאמצע שנות ה-70.
המבצע החל ביוזמתו של מנהל המחלקה לתרבות במשרד החינוך דאז, הנשיא החמישי יצחק נבון, בשיתוף פעולה עם סא"ל סטלה לוי, מפקדת ח"ן ראשית בצה"ל, במטרה להרחיב את ידיעת קרוא וכתוב בעברית בקרב מבוגרים. ייחודו של המבצע היה בניסיון השיטתי והמקיף ובגיוס של מוסדות אזרחיים וצבאיים לפתרון הבעיה. צה"ל העמיד חיילות לרשות משרד החינוך ואלה נשלחו אל "החזית", אל יישובים בהם היה ריכוז גבוה של מבוגרים חסרי השכלה או בעלי השכלה מעטה. המבצע החל במושבים באזורים מרוחקים והורחב אל עיירות פיתוח, שכונות בערים ויישובים במרכז הארץ.
[עריכה] רקע למבצע
במפקד האוכלוסין ב-1961 נמצא כי רבע מיליון מהיהודים המבוגרים בישראל (מגיל 14 ומעלה) אינם יודעים קרוא וכתוב בשום שפה. זלמן ארן, שר החינוך ב-1963, טען בראיון לעיתון הארץ כי:
| זו בושה וחרפה ש'עם הספר' כולל אנשים אנלפבתיים וכי עלינו למחוק את הכתם הזה מעלינו. הדבר יועיל לא רק לחיבור בין הקהילות השונות של יהודים בישראל, אלא גם לחיבור בין דור ההורים לדור הילדים. | ||
דברים אלו היו בבסיס המניע למבצע רחב ההיקף שכלל מאות מורות-חיילות ושרשרת פיקוד עניפה, שהתפרסו ביישובים השונים.
[עריכה] עבודת השטח
המורות-החיילות קיימו שיעורים פרטיים בבתיהם של מבוגרים שונים, אם ביחידים או אם בקבוצות קטנות, ולימדו אותם קריאה וכתיבה בסיסיים בעברית. עיקר התלמידים היו נשים, שכן הגברים נהגו לעבוד מחוץ לבית רוב שעות היום. לתלמידות היה זמן מועט בין עבודות הבית לטיפול בילדים, והן התלמידות והן המורות תימרנו את השיעורים בין הזמנים השונים.
חומרי הלימוד המתקדמים כללו את עיתוני שער, למתחיל ובהמשך שער למתחיל. הישגי התלמידים היו קריאה בעיתונים אלה, כתיבה וקריאה של מכתבים, והיכולת לחתום את שמם במקום טביעת אצבע בדיו.
בשנת 1977 תוכנן הפרויקט מחדש תחת השם תהיל"ה. תפיסתו הייתה יצירת כיתות לימוד במוסדות ציבוריים אליהם יגיעו התלמידים, במקום שהמורות יגיעו אל ביתם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר מחקרי אודות המבצע לביעור הבערות, מטעם האוניברסיטה העברית.
- הסרט "המבצע לביעור הבערות" של משרד ההסברה.
- צבא ההוראה לישראל, באתר ynet
