המאסף (פירוש למשנה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמר המאסף הן מילות הפתיחה של הפירוש הקדום ביותר המצוי בידינו על כל שישה סדרי משנה. את הפירוש הכתוב ערבית יהודית חיבר אחד מקדמוני חכמי תימן שחי סביב שנת 1100 לספירה.

[עריכה] הרכב הפירוש

מלבד פירושים מחודשים שכתב המחבר ושיטותיו הייחודיות, שולבו בחיבור גם פירושיהם של פרשנים אחרים. כאשר החל במלאכת הפירוש התגלגל לידיו של החכם התימני פירושו של ר' נתן אב הישיבה הארצישראלית, והוא החליט לכלול פירוש זה בתוך פירושו. כמו כן, הכניס המחבר לפירושו גם פירושים נוספים של גאוני בבל, פירושים שאינם מוכרים ממקור אחר והודות למלאכת האיסוף שלו שרדו לנו פירושי אותם גאונים על הש"ס. חשיבות רבה נודעת לפירושו של המפרש הקדום, כי בו נשתמרה ההבנה הקדומה ביותר של המשנה שרווחה בתקופת הגאונים.

אחרוני החכמים הנזכרים בפירושו הם ר' יצחק אלפסי ור' נתן בעל הערוך. עובדה זו יוצרת תאריך גג בשאלת תיארוך החיבור.

[עריכה] גילויו והוצאתו לאור

פירושו של החכם התימני יצא לאור בתרגומו של הרב יוסף קאפח בהוצאת "אל המקורות", לראשונה בשנת 1956.

בספר היובל לרב קאפח, הנקרא "לראש יוסף", פרסם מנחם צבי פוקס עוד מפירושיו של המאסף בתרגומו של יוסף טובי. עם השנים, התגלו כתבי יד נוספים ומדויקים יותר של הפירוש שעדיין לא תורגמו ולא יצאו לאור.

טגוריה:ספרות יהודית של ימי הביניים