הכשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכשרה הוא תהליך למידה, המתבצע בקבוצה, לקראת תפקיד נתון במסגרת מקצועית האמונה על כך. בשנות המנדט הבריטי ובתקופה הראשונה לקיום מדינת ישראל הייתה מקובלת ההכשרה לחקלאות. קבוצות של צעירים וצעירות אשר התארגנו ל"גרעין" לקראת התיישבות חקלאית היו יוצאים לקיבוץ לתקופת הכשרה. היה זה תנאי מוקדם ליציאה להתיישבות ביישוב קיים וכל שכן ליישוב חדש.

[עריכה] הכשרה מקצועית

היום מקובלת ההכשרה המקצועית, בדרך כלל, היא מתבצעת על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כח אדם. האגף מופקד על הכשרת כוח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. הוא מקיים הכשרות במסלולים לנוער, טכנאים והנדסאים, הכשרה מקצועית למבוגרים, הכשרה והתשלמויות ערב בבתי ספר עסקיים, מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים, השתלמויות מורים ועזרי לימוד.

קיימת גם הכשרה תוך כדי עבודה שהיא השיטה הישנה ללימוד מקצוע. הכשרה זו הינה שיטת לימוד, אימון והסמכה בתחום מסוים, תוך כדי העבודה בו, לעתים קרובות בצורה של חפיפה עם עובד אחר. היא נחשבת לשיטה בזבזנית, היות שעובד המיומן לעבודתו נדרש ללמד עובד חדש, מבלי שיהיה לו בהכרח אץ הכישורים הדרושיך לכך. יחד עם זאת, היא נחשבת למהירה ומהיימנה ולכן מקובלת בארגונים קטנים.

[עריכה] הכשרה צבאית

המונח "הכשרה" מקובל בצבא הגנה לישראל. בטירונות (צה"ל) יש הכשרה בסיסית, הכשרה חיילית ועוד.

בחיל הים הישראלי יש מגמות הכשרה לצוערים המחולקים לשלוש מגמות התמחות:

מגמת שייט: הכשרה לתפקיד קצין נשק, או קצין גילוי, ניווט וקשר בספינת טילים (סטי"ל) או בצוללת, או כמפקד דבור או דבורה (כלי הביטחון השוטף).
מגמת מכונה: הכשרה לתפקיד קצין מכונה ("צ'יף") בסטי"ל או בצוללת.
מגמת אלקטרוניקה: הכשרה לתפקיד קצין אלקטרוניקה בסטי"ל או בצוללת."

מבחינים בין אורך מסלולי ההכשרה. ביחידות מובחרות בצה"ל נדרשים מסלולי הכשרה ארוכים במיוחד, המחייבים חתימה על התחייבות לשירות קבע (כלל חיילי יחידות העילית - סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יחידת אגוז, יחידת הנדסה למשימות מיוחדות, ויחידת החילוץ והפינוי בהיטס (669).