הויגנס (חללית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

העתק ממוזער של גשושית הצילום הויגנס

אחד מצילומי השטח הראשונים של הויגנס, עם נחיתתה

הויגנס היא גשושית אירופאית שנועדה לחקור את כוכב הלכת שבתאי. קרויה על-שמו של האסטרונום ההולנדי בן המאה ה-17, כריסטיאן הויגנס, שחקר את שבתאי וירחיו. פרויקט קאסיני-הויגנס הוא יוזמה של סוכנות החלל האירופית.

הויגנס הופרדה מחללית האם שלה, קאסיני, ב-24 בדצמבר 2004 ונחתה על טיטאן, ירח של שבתאי, ב-14 בינואר 2005. זהו העצם הרחוק ביותר שעליו נחת כלי שנשלח מכדור הארץ. מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות של מקום נחיתתה. הצניחה עצמה ארכה למעלה משעתיים וגם במהלכה ביצעו מכשירי החללית צילומים ומדידות.

מניתוח ראשוני של התמונות נראה שיש נוף המעיד על זרימת נוזלים - ערוצי נחלים בתוך צוקים גבוהים, ומישורים מוצפים. ההערכה היא שמדובר באגמים של אתאן ופרופן, חומרים שעל כדור הארץ נמצאים במצב צבירה גזי, אך בטמפרטורה שאינה עולה על מינוס 180 מעלות צלזיוס, השוררת בטיטאן, חומרים אלה מתנזלים.

הגשושית המשיכה לשדר במשך למעלה משעתיים לאחר הנחיתה וזו הייתה הפתעה לטובה משום שהמדענים תכננו כי תשרוד דקות אחדות בלבד. השידור הופסק למעשה כאשר אתר הנחיתה שקע מעבר לאופק עבור החללית קאסיני שהעבירה את שידוריה לכדור הארץ. ההעברה הזו גם היא הייתה יוצאת דופן משום שבמשך כל הזמן שבהן שהתה הויגנס על טיטאן הפנתה קאסיני את האנטנה שלה לעבר טיטאן ורק לאחר שזו השתתקה, הפנתה קאסיני את האנטנה לעבר כדור הארץ ושידרה את ההקלטות האצורות בתוך המחשב שלה. בינתיים נאלצו המדענים להיעזר בטלסקופי רדיו על כדור הארץ שהצליחו לקלוט את הגל הנושא של שידוריה של הויגנס לקאסיני, והצליחו להבין מכך שהמשימה מתבצעת. כל זאת בנוסף לעובדה שלגלי הרדיו לוקח שעה וחצי בערך להגיע משבתאי לכדור הארץ, ולכן בעצם החללית פעלה באופן אוטונומי לפי תכנות מראש.

זו תמונה פנורמית המספקת מבט מלא - 360 מעלות סביב הויגנס. החלק השמאלי, מאחורי הויגנס, מראה גבול בין אזורים בהירים וכהים. הפסים הבהירים הנראים ליד הגבולו הזה יכולים להיות ערפל קרקעי של מתאן או אדי אתאן, מכיוון שהם לא נצפו באטמוספירה העליונה. ככל שהחללית ירדה, היא נסחפה מעל מישור (במרכז התמונה) והתקדמה לעבר אתר הנחיתה באזור כהה (מימין). אזור כהה זה הוא קרוב לודאי ערוץ ניקוז שבו עשויים גם להיות כמויות כלשהן של חומר נוזלי. מתנועת החללית, מהירות הרוח הייתה בערך 6-7 מטרים לשנייה. התמונה צולמה מגובה של כקילומטר אחד ברזולוציה של כ-20 מטרים לפיקסל.