הבטחת איכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הבטחת איכות (QA=Quality Assurance) הנו שם כולל למכלול השיטות והאמצעים המיועדים להבטיח את איכותו של מוצר או שירות המסופקים ללקוח או לצרכן.

תוכן עניינים 1 הגדרה 2 היסטוריה 3 מעגל האיכות 4 סוגי הבדיקות 5 ראו גם

[עריכה] הגדרה

מרבים לבלבל בין המושג "הבטחת איכות" או "אבטחת איכות" לבין המושג "בקרת איכות". אבטחת האיכות (הנגזרת מהמלה "אבטחה", כמו "אבטחת מידע"), מטפלת בנושאים: ביקורת, פיקוח, אימות (Validation) ובדיקות, שהם חלק ממגוון הנושאים, שהבטחת האיכות מטפלת בהם. הבטחת האיכות מגדירה אפוא את מחזור החיים של מוצר או שירות לאורך כל שלביה. מחזור החיים מורכב מאוסף של שלבים כאשר, מחזור חיים אופייני של מוצר כוללים: ניתוח-צרכים, אפיון, תכנון, בדיקות, הפצה וכדומה. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים לצרכים השונים של מגזרי המשק השונים. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs), תוצרים (Products), מדדי כניסה, מדדי הצלחה (בסיום השלב), אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במורכבות התהליך/השירות ו/או בדרישות הלקוח ו/או בדרישות התקן, שעל פיו מבוצעות פעולות השלב. הגדרת המושג "הבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "איכות" או מהו מוצר "איכותי". באופן אינטואיטיבי לא ניתן להגדיר מושג זה בצורה אבסולוטית, אלא יחסית, התלויה בצורכי הלקוח ובמשאבים העומדים לרשות ספק המוצר או השירות. ההגדרה הטובה ביותר לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ולציפיות המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי. בשנים האחרונות הבטחת האיכות פרצה מתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים לתחומי השרות בתחום הרחב ביותר החל מחינוך, דרך שרותים פיננסיים וכלה בשרותים רפואיים.

בכלל זה, מוצרי תוכנה ותעשיית המידע (Information Technology)בכללותה. למרות שאין הבדל ברמה העקרונית באבטחת איכות תוכנה, בכל זאת בגלל האופי הייחודי של תהליכי פתוח מוצרי תוכנה, התפתחה תת-התמחות לענף זה בשם: SQA (אבטחת איכות תוכנה).

[עריכה] היסטוריה

למרות שמושגים כגון "הנדסת איכות" ו"הבטחת איכות" הם יחסית חדשים, הרעיונות של איכות והבעיות הנובעות מאיכות ירודה קיימים מאז הפרהיסטוריה התחיל לייצר כלים. הכלים הפשוטים ייוצרו מאבן, או עצמות של חיות, וכלים אלה אופיינו בפגמים כגון: שברירי מדי, קהה במקום שהיה צריך להיות חד או חד מדי בחלקים שעדיף שהיו קהים. כאשר הופיעו האומנים המתמחים הראשונים, שייצרו כלים לשם מכירתם לאחרים, בקורת האיכות הצטמצמה למושג: "שהקונה יהיה מודע".

לפני המיכון וחלוקת העבודה שהביאה המהפכה התעשייתית, פועל ייצור יכול היה לבקר את איכות עבודתו וזה היה חלק מגאותו המקצועית.

המהפכה התעשייתית הולידה שיטות, שבה קבוצה גדולה של אנשים אשר ביצעו עבודה דומה קובצו יחד תחת ניהולו של מנהל עבודה, שתפקידו כלל בקרה על איכות תפוקת העבודה. אבטת האיכות התפתחה בעיקר בתחילת המאה ה-20, בקפיצות מדרגה של בערך אחת ל-20 שנה, עד שהגיע למצב התפתחותה העכשווית.

עם מלחמת העולם הראשונה, נולדה השיטה של פסי ייצור המוניים במפעלים. עם התפתחות זו ועם האפשרות שניתנה לפועלי הייצור להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה (להלן: "פרמיה"), נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שיועדו באופן בלעדי למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא וכך הלאה עד למוצר הסופי. זאת נעשה בעקבות העלאת המודעות בנושא עלויות הייצור הגבוהות, הכרוכות במציאת החלקים הפגמים וסילוקם.

כך, בשנות ה-30 של המאה ה-20, נולדו גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן בארצות הברית. גישות אלה התבססו על שיטות סטטיסטיות, ועיקרן דגימה, במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן לשיטות אלה הינו: SPC-Statistical Process Control (תהליכי בקרה סטטיסטיים) והן כוללים מכלול פעולות ותהליכים אשר נועדו להבטיח את האיכות בכל שלבי הייצור, החל מתכנון המוצר, ועד לבדיקות קבלה אצל הלקוח או המשתמש.

מערכת אבטחת האיכות הינה מערכת מתוכננת ושיטתית של מכלול פעילויות, הנדרשות להקניית ביטחון מתאים, כי המוצר או השירות יעמדו בדרישות האיכות שהוצבו, ויענו על מלוא צורכי המשתמש.

המערכת מודדת את האיכות הנוכחית, מאתרת תחומי איכות בעייתיים (גם עתידיים) ומסייעת בתיקון או מזעור תחומים בעייתיים אלו.

[עריכה] מעגל האיכות

• תכנן– אסוף נתונים, בדוק השערות, גבש תוכניות פעולה ושיפור. מבוסס על הבנת התהליך הנדון. זה נעשה באמצעות לימוד התהליך, הבנת המצב הקיים בו ומידע הנאסף מהלקוח (כגון: צרכים, ציפיות ושימושים). בשלב זה נדרש לזהות את הבעיות והקשיים ולתכנן היטב את דרך איסוף הנתונים. כמו כן, נדרש להגדיר מראש את הקריטריונים לפיהם ניתן יהיה לאמוד את מידת ההצלחה של יישום התוכנית.
  

• עשה ובצע – את מה שתכננת. יישם את תוכנית השיפור שלך (אפילו על בסיס ניסויי) ואסוף נתונים כדי שתוכל להעריך את מידת ההצלחה. תעד את הנתונים בצורה ברורה, כפי שתכננת כדי שתוכל לנתח אותם בהמשך.
  

• בחן, ולמד – זהו שלב הלמידה. בדוק והערך על פי התוצאות, באיזו מידה הצפיות עמדו במבחן התכנון. הסק מסקנות ועדכן את השערותיך. ייתכן שתצטרך לעשות כמה סבבים משניים בין שלבי הביצוע לשלבי הלימוד על-מנת לבחון רעיונות אחרים וללמוד את מידת הצלחתם. לבסוף, גבש תוכנית פעולה לשיפור.
  

• פעל – כעת, לאחר שהוכחת שהתוכנית פועלת ומשפרת את התהליך, יישם את מה שלמדת ושפר את התהליך כולו. בשלב הזה השיפור הוטמע בתהליך והלולאה חוזרת לשלב התכנון לשיפור נוסף.

[עריכה] סוגי הבדיקות

בדיקות בעולם הבטחת האיכות מתחלקות לשתי קבוצות - בדיקות פונקציונליות ובדיקות לא פונקציונליות. בדיקות פונקציונליות מתייחסות לפונקציונליות שהמערכת מספקת.
לדוגמה, עבור גוגל בדיקה פונקציונלית תהיה ביצוע חיפוש. בדיקות לא פונקציונליות מתייחסות לבדיקות של מאחורי הקלעים - דברים המצופים מהמערכת אך לא קשורים למה שהיא אמורה לספק.
לדוגמה, העמסת שרתי גוגל עם כמות גבוהה של משתמשים ובקרה על זמני חזרת החיפוש.

[עריכה] ראו גם

• בקרת איכות
• בדיקות תוכנה
• הנדסת תוכנה
• הבטחת איכות תוכנה