דיבייט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: פירוט יתר. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
דִּיבֵּייט (מאנגלית אמריקנית: debate) או דִּיבֵּייטִינְג (מאנגלית בריטית: debating) הוא פעילות תחרותית מאורגנת של ויכוח פורמלי בעל-פה. הוא נהוג בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה ובבתי ספר תיכוניים, בדרך כלל ככלי לפיתוח יכולות הרטוריקה. בהתאם לסוג הדיבייט, שניים עד שמונה מתחרים מתווכחים בנאומים בעד ונגד נושא מוסכם מראש, על פי כללים המגדירים את סדר הנאומים, מספרם ואורכם, וכן את התוכן, המבנה והסגנון הרצויים בהם. התוצאות נקבעות על ידי שופטים.
בשפות אחרות, המילה "דיבייט" מתייחסת באופן כללי יותר לאירוע מונחה שבו שני אנשים או יותר צריכים להציג את עמדותיהם המנוגדות; לדוגמה, שני מתמודדים לאותו התפקיד בבחירות. בעברית, אירועים כאלה נקראים לרוב "עימות" או "דיון מונחה", וערך זה אינו עוסק בהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מינוח
המילים "דיבייט" ו"דיבייטינג" הן מילים נרדפות. שתיהן מוטעמות בהברתן השנייה.
כיום אין מונח עברי מקובל לדיבייט במובן הצר (ראו לעיל). המונחים של האקדמיה ללשון העברית לדיבייט במובן הרחב הם "דיון" ו"ויכוח". המונח "שיח ושיג" אומץ (באופן טבעי) על ידי עמותת שיח ושיג, האגודה הישראלית לתרבות הדיון, אך מונח זה אינו בשימוש נפוץ.
[עריכה] סוגי דיבייט
[עריכה] דיבייט פרלמנטרי
דיבייט פרלמנטרי מנוהל על פי כללים שמקורם בסדרי הדיון בפרלמנט הבריטי.
[עריכה] דיבייט פרלמנטרי בריטי
זוהי השיטה המקובלת ביותר במוסדות להשכלה גבוהה בעולם, ורוב התחרויות הבינלאומיות למוסדות אלה מתקיימות בשיטה זו. מועדוני הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה בישראל עוסקים בה כמעט באופן בלעדי, ובשביל רוב משתתפיהם "דיבייט" משמעותו דיבייט פרלמנטרי בריטי.
המתחרים הם ארבעה צוותים של שני אנשים כל אחד. שתיים מהקבוצות נקראות "הממשלה הראשונה" ו"הממשלה השנייה," ושתי הקבוצות האחרות נקראות "האופוזיציה הראשונה" ו"האופוזיציה השנייה". שתי קבוצות הממשלה צריכות להתווכח בעד הצעה שניתנה 15 דקות מראש (ה"הצעה לסדר היום") ושתי קבוצות האופוזיציה צריכות להתווכח נגדה. לרוב, ההצעה מנוסחת כהצעת חוק המתחילה ב"בית זה...", והיא עוסקת בנושא פוליטי או חברתי.
סדר הדוברים הוא: ממשלה ראשונה - דובר ראשון, אופוזיציה ראשונה - דובר ראשון, ממשלה ראשונה - דובר שני, אופוזיציה ראשונה - דובר שני, ממשלה שנייה - דובר ראשון, אופוזיציה ראשונה - דובר ראשון, ממשלה שנייה - דובר שני, אופוזיציה שנייה - דובר שני.
הנאום של כל דובר נמשך 7 דקות, כאשר ב-5 הדקות האמצעיות מותר לדוברים מהצד הנגדי להציע הערות להתיחסות של עד 15 שניות. הנואם אינו מחויב לקבל הערה להתיחסות, אך צפוי ממנו שיקבל במשך נאומו כ-2 הערות וישיב עליהן.
[עריכה] דיבייט פרלמנטרי אמריקאי
זוהי שיטה מקובלת במוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית. בשיטה זו, המתחרים הם שני צוותים של שני אנשים כל אחד, "הממשלה" ו"האופוזיציה". מבנה הדיבייט דומה לחצי הראשון של דיבייט פרלמנטרי בריטי, אך בסופו הדובר הראשון של כל קבוצה נושא נאום הפרכה וסיכום.
[עריכה] דיבייט אוסטרל-אסייתי (דיבייט תיכונים)
זהו סוג דיבייט שלאחרונה נהיה פופולרי באוסטרליה ובאסיה, בעיקר בבתי ספר, אך התחרות העיקרית למוסדות להשכלה גבוהה באזור זה, אליפות אוסטרל-אסיה לאוניברסיטאות בדיבייטינג, מתנהלת גם היא בפורמט זה. בישראל, זהו הפורמט המקובל בתיכונים.
דיבייט זה דומה לדיבייט פרלמנטרי, והוא מורכב משתי קבוצות של שלושה משתתפים כל אחת, הנקראות "הממשלה" ו"האופוזיציה". סדר הנאומים הוא ממשלה-אופוזיציה-ממשלה-וכו', וכל נאום נמשך כ-7 דקות. חשיבות רבה ניתנת למחקר, ולעתים תכופות המששתפים מקבלים שבוע או יותר להתכונן לדיבייט.
[עריכה] דיבייט בית-ספרי עולמי
דומה לסגנון האוסטרל-אסייתי, אך כאן הדובר הראשון או השני של כל קבוצה נותן בסוף נאום באורך ארבע דקות של הפרכה וסיכום, ואורך הנאום הרגיל הוא 8 דקות; כך יש בסך הכול 8 נאומים, בדומה לדיבייט פרלמנטרי בריטי. זהו הפורמט שבו מתנהלת אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייטינג.
[עריכה] דיבייט מדיניות
שיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית הדומה במבנה לדיבייט פרלמנטרי אמריקאי, אך עם דגש רב יותר על מחקר ועל תוכן, ומועט יותר על מבנה ועל אופן. בשיטה זו, יש נטייה לדוברים לדבר במהירות רבה כדי "להעמיס" כמה שיותר טיעונים.
[עריכה] דיבייט לינקולן-דאגלס
שיטה הקרויה על שם סדרת עימותים שהתנהלו בשנת 1858 בין אייברהם לינקולן לסטפן דאגלס בהתמודדותם בבחירות לסנאט האמריקאי, הנהוגה בעיקר בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית. כאן מתווכחים שני דוברים בלבד, בדגש על ערכים מופשטים.
[עריכה] ניאום בציבור (public speaking)
ניאום בציבור איננו סוג דיבייט של ממש, אך ראוי להזכירו כאן מפני שהוא פעילות תחרותית המתנהלת כמעט ורק בפורומים שבהם מתנהל דיבייט. בפעילות זו, כל מתחרה נותן נאום של מספר דקות על נושא אחר קבוע מראש, עם מעט זמן להכנה. לעתים קרובות הנושא הוא מופרך ועיקר האתגר הוא להצליח לדבר על הנושא באופן משעשע.
[עריכה] ביקורת
הדיבייט נחשב אצל תומכיו לכלי המשפר את הכישרון הרטורי, כושר השכנוע והעמידה מול קהל, החשיבה המסודרת, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון.
ביקורת המוטחת על הדיבייט לעתים תכופות היא שהדיבייט שוחק את היושר האינטלקטואלי ומקשה על האמונה בערכים, מפני שהוא מכריח את משתתפיו להגן על עמדות שאינם מאמינים בהן. תומכי הדיבייט יגיבו שההגנה על עמדות שהאדם אינו מאמין בהן אינה מקשה עליו להאמין בערכים כלשהם, אלא להיפך, מסייעת לו להאמין בערכים אלה בצורה יותר בוגרת תוך כדי התמודדות עם דעות אחרות.
ביקורת נוספת היא שהדיבייט מדגיש את סגנון הדיבור על חשבון תוכנו, ובכך מעודד את השימוש בדמגוגיה ובמניפולציה של השומעים. תומכי הדיבייט יגיבו שתרבות הדיבייט מתייחסת לסגנון ככלי להעברת התוכן בצורה האפקטיבית ביותר ולא כתחליף לו. מעבר לכך, ההיחשפות לטקטיקות רטוריות היא חשובה מפני שהמודעות להן מונעת את האדם מללכת שולל אחריהן כשומע.
[עריכה] דיבייט בעולם
המקור ההיסטורי של הדיבייט הוא בפעילויות חברתיות של האוניברסיטאות האנגליות אוקספורד וקיימברידג'. אי לכך, מרכזי הדיבייט בעולם נמצאים בבריטניה ובמדינות שתרבותיהן מושפעות ממנה כגון אירלנד, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. אמנם יש עשרות מדינות אחרות שמתקיימת בהן פעילות דיבייט משגשגת.
התיאום העולמי של פעילות הדיבייט במוסדות להשכלה גבוהה מופקד בידי מועצת הדיבייטינג העולמית לאוניברסיטאות (World Universities Debating Council), האחראית על אליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות (World Universities Debating Championships). אליפות זו מתקיימת בכל שנה בשבוע שבו חל ה-1 בינואר. בשנים האחרונות השתתפו בה כ-900 דיבייטורים. במישור הבית-ספרי, מועצת הדיבייטינג העולמית לבתי-ספר מתאמת את אליפות העולם בדיבייטינג לבתי-ספר.
גופי תיאום בינלאומיים אחרים:
- מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
- מועצת הדיבייטינג האוסטרל-אסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אוסטרל-אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
- מועצת הדיבייטינג האסייתית לאוניברסיטאות: אחראית על אליפות אסיה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
- האיגוד האמריקני לדיבייט פרלמנטרי, החברה האוניברסיטאית הקנדית לדיבייט בין-מכללתי: אחראיות על אליפות צפון-אמריקה בדיבייטינג.
[עריכה] דיבייט בישראל
-
ערך מורחב – דיבייט בישראל
ענף הדיבייט בישראל מפותח ביותר הן מבחינת האיכות והן מבחינת הכמות, וישראל נחשבת כאחת המדינות החזקות ביותר בתחום בעולם הלא-דובר-אנגלית, יחד עם מדינות כמו הולנד, מלזיה והפיליפינים.
[עריכה] מוסדות להשכלה גבוהה
מועדוני דיבייט קיימים באוניברסיטאות רבות בישראל. חלק מהמועדונים הללו מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות. גודל מועדון נע ככלל בין 15 ל-80 משתתפים. המועדונים בעלי ההישגים הגדולים ביותר ברמה הארצית והבינלאומית נמצאים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת חיפה, ובמרכז הבינתחומי הרצליה.
ארגון הגג של המועדונים הללו הוא ליגת הדיבייט הישראלית. הליגה מנוהלת על ידי ההתארגנות החופשית מועצת ליגת הדיבייט הישראלית המורכבת מנציגי המועדונים הקבועים בה. בכל שנה מקיימת הליגה ארבע תחרויות קבועות, שגודלן נע ככלל בין 60 ל-90 משתתפים:
- אליפות ישראל בדיבייט
- "אליפות הג'וניורים" - אליפות לדיבייטורים חדשים
- "הגביע האנגלי" - אליפות בשפה האנגלית
- "התחרות הפתוחה" - בה יכולים להתחרות דיבייטורים שאינם סטודנטים.
הזוכים באליפות ישראל בדיבייט (התחרות הראשונה במעלה):
- 2005: אוהד אורגל ובני פייפל מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
- 2006: קובי סדיס וקרני שגל מאוניברסיטת חיפה.
- 2007: אביהו תמיר ורן אליאסף מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
- 2008: ליאור הדס וערה שגב מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
[עריכה] בתי-ספר תיכונים
פעילות הדיבייט בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת בעיקר בגוש דן, בירושלים ובחיפה רבתי. רוב פעילות זו מתנהלת במסגרת ליגה בארגון ובסיוע של עמותת "שיח ושיג," האגודה הישראלית לתרבות הדיון. בכל שנה בתי הספר בליגה מנהלים ביניהם אליפות דיבייט, אשר סיבוב הגמר שלה מתקיים בדרך כלל במשכן הכנסת. בנוסף לליגה הכללית, ניתן למצוא בתי ספר רבים המקיימים פעילות בלתי מקושרת (בדרך כלל בהדרכת בוגרי המועדונים הסטודנטיאלים), לעתים קרובות בתמיכה עירונית או תמיכה של ארגונים כגון "רוטרי" ועוד.
[עריכה] הדיבייט המעשי
בשנים האחרונות החלו יחידים וגופים פרטיים בישראל ליישם את הדיבייט בשירותי חינוך, פוליטיקה ועסקים. יישומים אלה כוללים הכשרת עסקית בהעברת מסרים ובמשא ומתן, לימוד של שיטות הוראה חדשניות וסדנאות להעצמת נשים.
[עריכה] הישגים בינלאומיים של הדיבייט הישראלי
- 1998: אליפות העולם בדיבייטינג לבתי-ספר אורח בירושלים.
- 2002: רואי ויזנר ויהושע גורטלר מהאוניברסיטה העברית זכו באליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגורית ESL (אנגלית כשפה שנייה). רואי ויזנר זכה גם בתואר הדובר המצטיין בקטגורית ESL.
- 2002: רואי ויזנר מהאוניברסיטה העברית זכה באליפות העולם בניאום-בציבור לאוניברסיטאות.
- 2002: מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה ארח את אליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות.
- 2002: נעמי קריגר ואלי נוברשטרן מהאוניברסיטה העברית זכו באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגורית ESL. נעמי קריגר זכתה גם בתואר הדוברת המצטיינת בקטגורית ESL.
- 2002: אורי זכאי מאוניברסיטת חיפה כיהן כנשיא מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות.
- 2003: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגורית ESL.
- 2004: יעקב שוורגולד וירון חייט מהמרכז הבינתחומי הרצליה זכו באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL.
- 2005: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות אירופה בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL.
- 2005: נגה אייזקסון מאוניברסיטת תל אביב כיהנה כנשיאת מועצת הדיבייטינג האירופית לאוניברסיטאות.
- 2006: ענת גלבר מאוניברסיטת חיפה זכתה בתואר הדוברת המצטיינת באליפות העולם בדיבייטינג לאוניברסיטאות, בקטגוריית ESL.
- 2008: שני ואור מסטאי, יעל דיאמנט ונדב ברק מעל"ה למדעים לוד זכו בתואר אלופי אירופה בדיבייט, בתחרות "הלב האירופאי" בצ'כיה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] מועדוני דיבייט אוניברסיטאיים בישראל
- אתר ליגת הדיבייט הישראלית של רינת גרשפלד
- מועדון הדיבייט של המרכז הבינתחומי
- מועדון הדיבייט של אוניברסיטת חיפה
- מועדון הדיבייט של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב
- מועדון הרטוריקה והדיבייט של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן
- מועדון תרבות הדיון - דיבייטינג של האוניברסיטה העברית
[עריכה] אתרי דיבייט בינלאומיים
[עריכה] חומר להכנת דיבייטים
- Debatabase, מאגר להכנת דיבייטים של הארגון הבינלאומי לחינוך דיבייט
- Debatus, מאגר מבוסס-ויקי
[עריכה] חומר הדרכה בעברית
(חומר נוסף קיים באתרי המועדונים הישראלים)
- גיא יריב, מדריך לרטוריקה תחרותית, מדריך שלם לדיבייט פרלמנטרי בריטי
- רובי ציגלר, כללי השתתפות בתחרות דיבייט, 2003; חוקים ומוסכמות בדיבייט פרלמנטרי בריטי בישראל
- ויקידיבייט בעברית, ויקי בעברית בנושא הדיבייט, ביוזמת מועדון אוניברסיטת תל אביב
- גיא יריב, דיבייטינג באקדמיה הישראלית – סיפור הצלחה, אתר "מאמרים"
