דיאן ארבוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דִיאן ארבוס (באנגלית: Diane Arbus;‏ 14 במרץ 1923 - 26 ביולי 1971) הייתה צלמת אמריקאית שנודעה בזכות צילומי הדיוקנאות שלה, שהתמקדו באנשים משולי החברה.

[עריכה] רקע

דיאן נמרוב נולדה בניו יורק למשפחה יהודית אמידה, שבה בלט דווקא אחיה הגדול, המשורר הווארד נמרוב. כשהייתה בת 14, היא התאהבה בשחקן-לעתיד אלן ארבוס, והם התחתנו כשהגיעה לגיל 18, על אף התנגדותם של הוריה. כשאלן הוכשר כצלם בצבא האמריקאי, הוא חלק עם דיאן את מה שלמד. כצוות, הארבוסים זכו להצלחה בעולם האופנה – אלן היה הצלם, ודיאן הסטייליסטית. כשדיאן החלה לצלם בעצמה, היא למדה אצל ליזט מודל, ב-New School בניו יורק. לאלן ודיאן היו שתי בנות: הצלמת איימי ארבוס והסופרת והמעצבת הגרפית דון ארבוס. בני הזוג נפרדו ב-1959.

[עריכה] קריירת הצילום

אחרי שנפרדה מבעלה ולמדה אצל צלמים נוספים, החלה ארבוס לעבוד כצלמת עיתונות, וצילומיה התפרסמו במגזינים כמו הניו יורק טיימס, סאנדיי טיימס, אסקווייר (Esquire, Harper's Bazaar) ועוד. העבודות המוקדמות של ארבוס צולמו במצלמות 35 מ"מ, אך במהלך שנות השישים ארבוס אמצה את מצלמת הרוליפלקס פורמט בינוני כפולת העדשה (Rolleiflex medium format twin-lens reflex). הפורמט הזה אפשר אספקט רטיו (Aspect Ratio, היחס בין שתי הצלעות השונות בתמונה דו-ממדית) מרובע, רזולוציית תמונה גבוהה יותר, ועינית בגובה המותן (waist-level) שאפשרה לארבוס להתחבר עם מושאי הצילום שלה באופן שלא היה אפשרי בצילום בעינית כוונת רגילה (eye-level). ארבוס התנסתה גם בצילום עם מבזק באור יום, שאפשר לה להבליט ולבודד את המצולמים שלה מהרקע. ב-1963, ארבוס קיבלה את מענק ה-Guggenheim fellow, שאפשר לה להתמקד באמנות שלה. ארבוס קיבלה מענק נוסף ב-1966. ב-1967, ארבוס הציגה לראשונה במוזיאון – במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, במסגרת תערוכה שנקראה New Documents. היא גם לימדה צילום ב-Parsons School of Design בניו יורק, ובהמפשייר קולג' באמהרסט, מסצ'וסטס.

דיאן ארבוס התאבדה ביולי 1971, בגריניץ' ווילג', בגיל 48 – היא לקחה מנת יתר של ברביטורטים וחתכה את הורידים. שמועה טענה שהיא צילמה את ההתאבדות, אך המשטרה לא מצאה אף תמונה כזאת.

למגזין Aperture היה תפקיד חיוני בהחייאת המוניטין האמנותי של ארבוס. עורכו היה היחיד שהסכים להוציא לאור, ב-1972, מונוגרפיה של צילומיה. מאז הספר הודפס מחדש 12 פעמים, ונמכר בלמעלה מ-100,000 עותקים. הרטרוספקטיבה של עבודותיה, שהוצגה תחילה במוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) הוצגה בכל צפון אמריקה וצפו בה כ-7 מיליון מבקרים. כמו כן, ב-1972 ארבוס הפכה לצלמת האמריקאית הראשונה שהוכרה על ידי הבינאלה של ונציה – תערוכת האמנות העכשווית הדו-שנתית של ונציה. הצילום שלה, "תאומות זהות" (Identical Twins) הוא העשירי ברשימת הצילומים היקרים ביותר, ונמכר ב-2004 ב-478,400$.

ארבוס מוכרת היום בזכות צילומיה המציגים לרוב "אאוטסיידרים", כמו טרנסוויסטים, גמדים, ענקים, זונות, ואנשים רגילים בתנוחות ומצבים שיוצרים תחושת אי-נוחות ומוּזרוּת מטרידה. על מושאי הצילום שלה אמרה פעם: "רוב האנשים עוברים את החיים שלהם בפחד שהם יחוו חוויה טראומטית. פריקים נולדו עם הטראומה שלהם. הם כבר עברו את המבחן שלהם בחיים. הם אריסטוקרטים".

[עריכה] צילומים מפורסמים

• Child with Toy Hand Grenade in Central Park (ילד עם רימון-יד צעצוע בסנטרל פארק), ניו יורק 1962
• Identical Twins, Roselle, New Jersey, 1967 (תאומות זהות)
• Jewish Giant at Home with His Parents in The Bronx, NY (ענק יהודי בביתו עם הוריו בברונקס, ניו יורק), 1970.