דג התנין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | זאבי מים משוריינים |
| משפחה: | דגי תנין |
| מין: | דג תנין |
| שם מדעי | |
 Lepisosteus spatula |
|
דג התנין (Lepisosteus spatula)
אורך בוגר: 1.5-1.8 מטר
מזון: דגים ועופות מים.
תפוצה: במקווי מים מתוקים באמריקה הצפונית.
שמו של דג התנין ניתן לו בשל חרטומו, הדומה לזה של תנין. אורך ראשו כשליש מאורך גופו. סנפיר הגב והשת נמצאים בבסיס הזנב ויחד עם סנפיר הזנב המעוגל מאפשרים לו את תנועתו המהירה וזינוקו בתווך המים. גופו מכוסה קשקשים עבים. בלסתותיו הארוכות ישנן שיניים גדולות וחדות. בשולי שלפוחית השחייה שלו ישנם שקעים, המגדילים את שטח חילוף הגזים. כדי לנשום, הוא צריך לעלות לפני המים.
עונת הרבייה היא באביב. הביצים מוטלות על הסלעים שבקרקעית המים. הדגיגים בוקעים, כשהם ניזונים משק החלמון שבבטנם. הם נצמדים לעלים של צמחיית המים ושוהים שם, עד שהחלמון אוזל ואז הם יוצאים לצוד את טרפם. חוש המגע של חרטומו רגיש מאוד והוא מסוגל לאתר את מזונו גם במים עכורים על ידי מישושו.
דג התנין ניצוד כדג מאכל.
