ג'יימס טיילור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס טיילור (באנגלית: James Taylor; נולד ב-12 במרץ 1948) הוא זמר-כותב וגיטריסט אמריקאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
טיילור נולד בבוסטון, מסצ'וסטס. הוא גדל בצ'פל היל, צפון קרוליינה, שם אביו היה דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת צפון קרוליינה. משפחתו בילתה את חופשות הקיץ באי Martha's Vineyard, ששייך למדינת מסצ'וסטס.
הקריירה של טיילור התחילה באמצע שנות ה-60, אך הוא הפך פופולרי בתחילת שנות ה-70, כאשר שר שירים אקוסטיים. הוא היה חלק מגל הזמרים-כותבים של התקופה שכלל גם את קרול קינג, ג'וני מיטשל, ג'ון דנוור, ג'קסון בראון, וקרלי סימון.
אלבומו Greatest Hits מ-1976 מכר יותר מ-11 מיליון עותקים בארצות-הברית.
שלושת אחיו ואחותו של טיילור, אלכס (Alex), ליוינגסטון (Livingston), יו (Hugh) וקיית (Kate), היו גם כן מוזיקאים והוציאו אלבומים. ילדיו עם קרלי סימון, בן (Ben) וסאלי(Sally), החלו גם הם בקריירה מוזיקלית.
[עריכה] הקריירה המוקדמת
טיילור למד צ'לו כילד, וב-1960 עבר לנגן בגיטרה. סגנון הנגינה שלו בכלי צמח מהקשבה לשירי-תפילה (Hymns), למזמורים (carols) ולזמר הפולק וודי גות'רי (Woody Guthrie), שמאוחר יותר טיילור זוהה עם הסגנון שלו. בזמן לימודיו במילטון אקדמי, בית ספר תיכון במסצ'וסטס, טיילור פגש בדני קורטצ'מר (Danny Kortchmar) והם החלו לנגן יחד מוזיקת פולק. לאחר שעזב את בית הספר, ג'יימס הקים להקה עם אחיו, אלכס, ולאחר מכן התאשפז בבית החולים בבלמונט בגלל דיכאון. הוא האמין שפעולה זו הצילה את חייו. הוא סיים תיכון בזמן שהיה בבית החולים לחולי נפש, ואז עזב אותו והקים להקה בשם המכונה המעופפת (the Flying Machine) עם קורטצ'מר וג'ואל אובריאן (Joel O'Brien). הלהקה הוחתמה בחברת התקליטים "Rainy Day Records" ושיחררה סינגל אחד, "האירי את הלילה שלך עם היום שלי" (Brighten Your Night with My Day), השיר לא זכה להצלחה.
בזמן שגר בניו יורק, טיילור התמכר להרואין. בעקבות שיחת טלפון בהולה, אביו נסע לניו יורק ו"הציל" אותו. ב-1968, טיילור עבר ללונדון. חברת התקליטים אפל (Apple Records) החתימו אותו לאחר ששלח קלטת דמו למפיק פיטר אשר (Peter Asher) וטיילור הוציא את אלבום הבכורה שלו, ג'יימס טיילור (James Taylor). האלבום לא מכר היטב וההתמכרות של טיילור החריפה. הוא חזר לארצות הברית ואישפז את עצמו שוב בבית חולים בניסיון לפתור את בעיית הסמים שלו. ב-1969 הוא התאושש מספיק כדי להופיע שישה ערבים רצופים במועדון בלוס אנג'לס ובפסטיבל פולק בניופורט. זמן קצר לאחר מכן, הוא שבר את שתי ידיו בתאונת אופנוע באי Martha's Vineyard ונאלץ להפסיק לנגן למשך מספר חודשים.
[עריכה] ההצלחה של שנות ה-70
לאחר שהתאושש מהתאונה, חברת התקליטים וורנר ברוס (Warner Bros. Records) החתימה את טיילור והוא עבר לקליפורניה. אשר (Asher) נותר המנהל ומפיק התקליטים שלו. האלבום השני שלו, סוויט בייבי ג'יימס (Sweet Baby James), היה הצלחה אדירה, ובראשו הסינגל אש וגשם (Fire and Rain), שיר אודות ניסיונו בבית החולים לחולי נפש וההתאבדות של חברו. ההצלחה של הסינגל והאלבום, יצר עניין גם סביב אלבומו הראשון של טיילור, James Taylor, והביא אותו ואת הסינגל מתוכו קרולינה במחשבותי (Carolina on My Mind) חזרה למצעדים.
טיילור עבד עם דניס ווילסון (Dennis Wilson) (מלהקת נערי החוף) על סרט בשם אספלט דו-מסלולי (Two-Lane Blacktop), שלא הצליח בזמנו. ב-1971 יצא אלבום מצליח נוסף בשם מוד סליד סלים אנד דה בלו הוריזון (Mud Slide Slim and the Blue Horizon). הוא זכה בפרס גראמי על הגרסה שלו לשיר ששרה קרול קינג, יש לך חבר (You've Got a Friend).
ב-1972 טיילור הוציא את האלבום כלב של איש אחד (One Man Dog) והתחתן עם קרלי סימון, גם היא זמרת-כותבת שירים. אלבומו הבא, משנת 1974, איש מהלך (Walking Man), איכזב, אך הבא אחריו, גורילה (Gorilla), הצליח. חלק מההצלחה קשורה לסינגל המצליח כמה זה מתוק (להיות נאהב על ידך) (How Sweet It Is (To Be Loved by You)), חידוש לשיר של מרווין גיי. אחריו יצא ב-1976 האלבום בכיס (In the Pocket) ואלבום אוסף הלהיטים הכדולים (Greatest Hits) שהיה להצלחה גדולה מאוד ונשאר עד היום האלבום הנמכר ביותר של טיילור.
לטיילור וסימון היו שני ילדים, בנג'מין ושרה. בעקבות ריבוי ההעדרויות של טיילור, הם התגרשו ב-1983.
טיילור חתם בתקליטי קולומביה, הוציא את האלבום JT ב-1977, וזכה בפרס גראמי נוסף בקטגורית זמר מבצע בפופ, עבור השיר איש שימושי (Handy Man).
לאחר שיתוף פעולה עם ארתור (ארט) גרפונקל, ותקופה קצרה בברודוויי, טיילור פרש לשנתיים, וחזר לפעילות ב- 1979 עם דגל (Flag). האלבום הצליח, למרות שלא היו בו להיטים. טיילור גם הופיע במופע לא לאטום (No Nukes) במדיסון סקוור גרדן, ובאלבום והסרט שהיו בעקבותיו.
[עריכה] שנות ה-80 וה-90
החל מ-1985, כשהתאושש מבעיות הסמים שלו, הקריירה של טיילור התחדשה. האלבום לכן אני כאן (That's Why I'm Here) החל סידרה של אלבומים איכותיים שיצאו לעתים רחוקות יותר מהאלבומים הראשונים.
הוא החל בסיבובי הופעות שהיו מלוות במוזיקאים ולהקת ליווי. הדיסק הכפול LIVE מ-1993 תיעד את מסע ההופעות שהיה ברמה מוזיקלית גבוהה.
שני האלבומים המקוריים מ-1990 הצליחו במיוחד: אלבומו ה-13, קרן ירח חדשה (New Moon Shine), קיבל פלטינה ב-1991 ופרס גראמי נחשק עבור אלבום הפופ הטוב ביותר ב-1998 עבור שעון חול (Hourglass).
[עריכה] שנות ה-2000
בין שני אלבומי אוספי להיטים, יצא ב-2002 האלבום דרך אוקטובר (October Road) לקהל אוהד. הוא הכיל עיבודים שקטים אך מתוחכמים, שאחד מהם זכה בגראמי. ב-2004 החוזה בקולומביה\סוני נחתם והוא שחרר את האלבום ג'יימס טיילור: אלבום חג המולד (James Taylor: A Christmas Album) שהופץ על ידי חברת הולמרק (Hallmark Cards).
טיילור שתמיד היה פעיל בנושאי איכות הסביבה וקידמה, הצטרף באוקטובר 2004 לסבב ההופעות הצבע לשינוי (Vote for Change), וניגן בסידרת קונצרטים במדינות המתנדנדות בבחירות בארצות הברית. קונצרטים אילו אורגנו על ידי MoveOn.org במטרה הכללית לשכנע אנשים להצביע עבור ג'ון קרי וכנגד ג'ורג' וו. בוש בקמפיין הנשיאותי של אותה השנה. טיילור הופיע שם יחד עם דיקסי צ'יקס (Dixie Chicks, להקת בנות ששרה בסגנון קאנטרי).
ב-2001 טיילור התחתן בפעם השלישית, עם קרולין ("קים") סמדווינג (Caroline ("Kim") Smedvig), מנהלת יחסי הציבור והשיווק של התזמורת הסימפונית של בוסטון. לזוג נולדו תאומים בנים בשנת 2001.
ב-26 באפריל 2003 הוקדש לכבודו גשר בצ'פל היל, ליד בית ילדותו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ג'יימס טיילור, באתר MOOMA
