ג'ון יאנג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
| פרופיל אסטרונאוט | |
| לאומיות | אמריקאי  |
| בחירה לאסטרונאוט | 1962 |
| פרישה | 2004 |
| זמן שהייה בחלל | 34 יום, 19 שעות |
| נולד | 24 בספטמבר 1930 |
| מקום לידה | סן פרנסיסקו, קליפורניה |
| משימות | |
| ג'מיני 3, ג'מיני 10, אפולו 10, אפולו 16, STS-1, STS-9 |       |
ג'ון ואטס יאנג (באנגלית: John Watts Young; נולד ב-24 בספטמבר 1930 בסן פרנסיסקו, קליפורניה), אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני, תוכנית אפולו ומעבורת החלל. השתתף בג'מיני 3, ג'מיני 10, אפולו 10, אפולו 16, וטיסות המעבורת STS-1 ו-STS-9. בכך היה לאסטרונאוט הראשון שטס שש פעמים לחלל.
תוכן עניינים |
[עריכה] השכלה
בוגר במדעים בהצטיינות יתרה בהנדסת אווירונאוטיקה מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, 1952.
[עריכה] שירות צבאי
בתום לימודיו הצטרף לצי ושירת על סיפון המשחתת USS LAWS במהלך מלחמת קוריאה, ומשם יצא לקורס טייס. הוצב בטייסת הקרב 104 למשך 4 שנים, שם הטיס מטוסי קוגאר וקרוסיידר.
לאחר אימונים כטייס ניסוי בבית הספר לטייסי ניסוי של הצי בשנת 1959, הוצב במרכז לניסויי טיסה של הצי למשך 3 שנים. בשנת 1962 קבע שיא עולמי בזמן טיפוס לגובה, כאשר טיפס לגובה של 3 ו-25 ק"מ במטוס F-4 פנטום, אותו בחן. לאחר מכן שירת כקצין תחזוקה של טייסת הפאנטומים 143. פרש מהצי בדרגת סרן בשנת 1972.
[עריכה] שירות בנאס"א
הצטרף לנאס"א בשנת 1962. ב-23 במרץ 1963 טס עם גאס גריסום בג'מיני 3. ב-18 ביולי 1966 שוגר כמפקד ג'מיני 10 עם מייקל קולינס כטייס. הם שבו ב-21 ביולי. ב-18 במאי 1969 שוגר כטייס מודול הפיקוד של אפולו 10, יחד עם יוג'ין סרנן וטום סטאפורד. משימה זו חזרה ב-26 במאי. ב-16 באפריל 1972 שוגר כמפקד החללית אפולו 16, שנחתה על הירח. עימו היו קן מטינגלי וצ'ארלי דיוק. משימה זו חזרה ב-27 באפריל. ב-12 באפריל 1981 טס בטיסה הראשונה של מעבורת החלל, STS-1, כמפקד המעבורת. הטייס היה בוב קריפן. הם נחתו בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה ב-14 באפריל. טיסתו האחרונה הייתה כמפקד של STS-9, הטיסה הראשונה שהייתה מעבדת חלל. טיסה זו נחתה גם היא בבסיס אדוארדס.
בנוסף, היה טייס גיבוי בג'מיני 6, טייס גיבוי של מודול הפיקוד של המשימה השנייה של אפולו (שבוטלה לאחר שריפת אפולו 1) ושל אפולו 7, ומפקד גיבוי של החללית באפולו 13 ו-17.
בשנת 1973 מונה לראש ענף מעבורת החלל של משרד האסטרונאוטים. בתפקיד זה סיפק תמיכה מבצעית והנדסית לעיצוב ופיתוח מעבורת החלל. בספטמבר 1974 מונה לראש משרד האסטרונאוטים. הוא שימש בתפקיד זה עד מאי 1987. מאז ועד פברואר 1996 שימש כעוזר מיוחד למנהל מרכז החלל ע"ש ג'ונסון לענייני הנדסה, מבצעים ובטיחות. במסגרת תפקידים אלה ניהל וקידם את תוכנית מעבורת החלל, וטיפל בנושאי הנדסה ובטיחות של המעבורת. בפברואר 1996 מונה למשנה למנהל מרכז ג'ונסון, האחראי לפיקוח על כל פעולות נאס"א עליהן ממונה המרכז, מבחינת הנדסה, פעולות ובטיחות.
גם כאשר החזיק בתפקידים בכירים במרכז ג'ונסון, עדיין היה אסטרונאוט פעיל. הוא הוצב למשימה STS-61J, אך המשימה בוטלה לאחר אסון צ'לנג'ר.
ב־31 בדצמבר 2004 פרש יאנג מנאס"א. הוא האסטרונאוט בעל הקריירה הארוכה ביותר בהיסטוריה.
[עריכה] אותות ועיטורים
- מדליית הכבוד החללית של הקונגרס, 1981
- שישה תוארי דוקטור לשם כבוד
ועוד יותר מ־80 עיטורים שונים מנאס"א, מהצי האמריקאי, ומארגונים אחרים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה רשמית באתר נאס"א
- אתר לא רשמי של מעריץ, מכיל מידע רב.
