גיוס לצה"ל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיוס לצה"ל הוא התהליך שאותו עובר צעיר בישראל לשם בדיקת התאמתו לשירות בצה"ל וקביעת היחידה שבה ישובץ. תהליך הגיוס מסתיים ביום חיולו של הצעיר, כלומר ביום שבו מתחיל השירות בצה"ל.
תוכן עניינים |
[עריכה] חובת השירות בצה"ל
במדינת ישראל אין חוק הקובע שירות חובה בצה"ל. במקומו, בחוק שירות ביטחון, נקבע כי צה"ל מוסמך לגייס כל אזרח, שיחויב בהתייצבות על פי החלטת הצבא. לפי חוק זה, עומדת תקופת השירות על 30 חודשים לגברים ועל 18 חודשים לנשים (אולם בהוראת שעה גדל מספר חודשי שירות החובה ב-6 חודשים). חובת התייצבות חלה על כל אזרח או תושב קבוע שהגיע לגיל 18, ופטורים ממנה אלה ששוחררו בהחלטת הצבא מסיבות שונות, כמו חוסר התאמה, בעיות רפואיות, צרכי כוח האדם בצה"ל, וכדומה.
[עריכה] התייחסות לאוכלוסיות שונות
- צה"ל אינו מגייס את ערביי ישראל באופן יזום, ורק בודדים מהם בוחרים להתנדב לשירות. בדואים רבים מתגייסים לשירות צבאי בהתנדבות. על גברים דרוזים וצ'רקסים חל גיוס חובה.
- שירות חובה לתלמידי ישיבה המצהירים ש"תורתם אומנותם" נדחה כל עוד הם לומדים (זאת לפי חוק טל), ובפועל הם אינם מתגייסים (נושא זה מעורר מחלוקת ציבורית רחבה, והנסיונות לשנות את המצב הקיים נכשלו עד כה).
- בנות המצהירות שמקיימות אורח חיים דתי, מקבלות פטור משירות צבאי, ויש באפשרותן להתנדב לשירות לאומי.
- תלמידי ישיבות ההסדר המקיימות הסדר מיוחד עם צה"ל לגיוס תלמידיהן, משרתים בצה"ל תקופה קצרה יותר משירות חובה הרגיל, ובתקופות מפוצלות.
- מלש"בים המצהירים כי הם פציפיסטים נדרשים לעבור וועדה אשר תבחן את אימנות הודעתם. באם תשתכנע הוועדה שאכן מדובר באנשים העונים לקריטריונים של פאציפיזם, יינתן להם פטור משירות צבאי. ישנם מלש"בים בודדים בשנה המקבלים פטור כזה, ומי שהוועדה מחליטה לגייסו על אף ההצהרה - נדרש להתגייס. דוגמה בולטת לפאציפיסט שהצהרתו לא התקבלה היא יונתן בן ארצי [1].
- עולים העולים ארצה בגיל גיוס, מקבלים הקלות שונות בשירות צבאי (דחית גיוס, התחשבות בשירות בצבא זר, קיצור שירות, וכדומה).
- מיועדים לשירות ביטחוני (מלש"בים) בעלי נכות גופנית, אשר פטורים מן השירות הביטחוני, יכולים להתנדב לשרת. שירות זה יכול להיות שירות סמלי של ארבע שעות ביום, אך הוא יכול גם להיות שירות בתפקיד מלא.
- ספורטאים פעילים שהגיעו למעמד שמהווה ייצוג מכובד בענף הספורט הישראלי או הבינלאומי יכולים לקבל מעמד של "ספורטאי מצטיין". המעמד מאפשר להם שירות מוקל על-מנת שיוכלו לפתח את עצמם באותו ענף הספורט וכך גם לקדם את הענף בישראל ולייצג את המדינה בעולם. המעמד "ספורטאי מצטיין" ניתן לספורטאים המתחרים בענפי ספורט אולימפיים בלבד. בנוסף על כך ישנם גם תקנים ל"רקדנים מצטיינים" ו"מוזיקאים מצטיינים". התקן ניתן בצורה זהה ולאחר מבחני מעבר. שירותם בצה"ל מוקל כדי שיוכלו להתאמן ולהישאר בסטנדרטים שלהם גם במהלך השירות בצה"ל.
למרות הרושם שנוצר בקרב אזרחי המדינה שהגיוס הוא חובה, בפועל מתגייסים רק כ-50% מבני מחזור הגיוס, ובין האחרים יש המשתמטים מגיוס, ויש הנמנעים ממנו. בשנת 2007 היו כ300 סרבני גיוס שהצבא פתח נגדם בהליכים משפטיים[2], כל שאר האנשים שלא גויסו או גויסו ושוחררו לפני הזמן - קיבלו פטור משירות על פי החלטת הצבא בעניינם.
[עריכה] תהליך הגיוס
כל צעיר שהגיע לגיל המתאים מקבל צו להתייצבות בלשכת הגיוס (ידוע גם כ-"צו ראשון"). בנוסף לצו אישי שנשלח לביתו של הצעיר, מתפרסם הצו גם במודעות על לוחות המודעות. מתחילת תהליך הגיוס ועד לסיומו קרוי הצעיר "מיועד לשירות ביטחון" (מלש"ב).
למלש"בים נערכות בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון. להלן השלבים העיקריים במיון האיכותי שנערך למלש"בים (גברים ונשים), כפי שקבעה מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה) באגף משאבי אנוש:
- אימות הנתונים - אימות נתונים הוא השלב הראשון שעוברים במהלך ההתייצבות בלשכת הגיוס. שלב אימות הנתונים מורכב מזיהוי הפרטים האישיים ומשני מדדים:
- סימול עברית המשקף את רמת הידע והשליטה של המלש"ב בשפה העברית. הציון נע בטווח שבין 2 ל-9.
- ציון השכלה ראשוני (צה"ר), המייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש"ב. הצה"ר משמש לאיתור האוכלוסייה הזכאית להשלמת השכלה ולקביעת ספי כניסה לקורסים שונים. הציון נע בטווח שבין 0 ל-12. המלש"ביות ממלאות בשלב אימות הנתונים שאלון מצוקות, שנועד לאתר כאלו, שיש צורך להפנותן לבדיקת גורמי בריאות הנפש.
- דירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ"ר) - הדפ"ר הינו מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים, המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב. הנוסח המלא של המבחנים שעוברים רוב המלש"בים מורכב מארבעה מבחנים. הנוסח המצומצם כולל שני מבחנים בלבד, ומיועד למלש"בים שרמת הקריאה שלהם בעברית נמוכה (בעיקר עולים חדשים ולקויי למידה). סולם הציונים של הדפ"ר נע בטווח שמ-10 (הנמוך) עד 90 (הגבוה) בכפולות של 10.
- ציון דירוג ראשוני כללי (צד"כ) - הצד"כ מופק על סמך ריאיון אישי מובנה הנערך למלש"בים גברים בלבד על ידי מראיינות פסיכוטכניות, והוא מהווה אומדן למידת ההתאמה. הצד"כ נע בסולם ערכים בין 8 (הנמוך) ל-40 (הגבוה), והוא מורכב מציון משוקלל של תכונות אישיות והתנהגותיות, הנבחנות בריאיון (כגון חברותיות, דייקנות וכו') כאשר כל תכונה מקבלת בין נקודה אחת לבין 5 נקודות, וכן מציון ניבוי, המהווה סיכום מהתרשמותה של המראיינת ומקבל משקל פי 4 (כלומר בין 4 ל-20 נקודות בדרוג הכללי).
- לפי הנחיות של המדור הפסיכוטכני במינהל הגיוס לביצוע ריאיון הצד"כ, המתבססות על הנחיה מקצועית של ממד"ה, ציון הניבוי ניתן על ידי מראיינת פסיכוטכנית לפי התרשמותה הכללית מסיכויי ההצלחה של המרואיין. קיימות חמש דרגות של ציון ניבוי: ציון ניבוי 1 - אי-התאמה ("נפל קרבי"); ציון ניבוי 2 - מתחת לממוצע במידה ניכרת מאוד; ציון ניבוי 3 - ממוצע; ציון ניבוי 4 - מעל לממוצע במידה ניכרת; ציון ניבוי 5 - הצטיינות. כל מלש"ב שבמהלך הריאיון התברר, בין השאר, כי היה מאושפז בעבר בבית חולים חולי נפש, ניסה בעברו להתאבד או שנמצא בטיפול פסיכיאטרי קבוע, יופנה אוטומטית לבדיקה פסיכונוירוטית במדור בריאות הנפש (ברה"ן) בלשכת הגיוס. מרואיינים אחרים, שקיבלו ציון ניבוי 1, יופנו למדור ברה"ן.
- לעולים חדשים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה בעלי ציון דיבור נמוך בעברית נערך ריאיון מיון עולים (רמ"ע) כתחליף לריאיון הצד"כ, ובו מבררים מראיינים בעלי השכלה אקדמאית יוצאי המדינות שהוזכרו, היבטים שונים של הסתגלות בכלל ולצבא בעתיד בפרט.
- ציון תכונות התנהגות (צת"ה) - הצת"ה מופק על סמך שאלון שממלאות נשים בלבד. הוא נועד להעריך, על פי תשובות המלש"ביות, היבטים בתחומי ההתנהגות שלהן ובנכונותן לשירות צבאי, החסרים במערכת המיון של הנשים, שכאמור אינה כוללת ריאיון צד"כ. הציונים בתחומים השונים מהווים נקודת חתך למערכת המיון בשיבוץ המלש"ביות למקצועות השונים. ציוני צת"ה נמוכים באופן חריג משמשים כלי לבחינת הצורך להפניית מלש"ביות (במשולב עם העולה משאלון המצוקות) לריאיון צד"כ מצומצם ולקב"ן.
- קבוצת איכות (קב"א) - הקב"א מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ולשיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. אצל הגברים הוא מורכב מציון הדפ"ר (50%), הצד"כ (33%) והצה"ר (17%). אצל הנשים והעולים החדשים, שלהם לא נערך כאמור ריאיון צד"כ, הוא מורכב מציון הדפ"ר (60%) והצה"ר (40%) בלבד, ללא התחשבות בצת"ה או הרמ"ע. אך נשים הרוצות בכך מסיבות שונות יכולות לבקש ראיון צד"כ.
- סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל-56 (הגבוה):
- 41-42 - מתחת לסף הגיוס.
- 43-46 - קב"א נמוך.
- 47-50 - קב"א בינוני.
- 51-56 - קב"א גבוה. קב"א 52 ומעלה (בשילוב דפ"ר 60 ומעלה) מאפשר יציאה לקורס קצינים.
- ממוצע הקב"א של מלש"בים גברים (ילידי הארץ ועולים שהגיעו לארץ לפני גיל 16) בשנים 1996-2001 עמד על 49.9, והוא יציב לאורך השנים.[1]
נתון פתיחה נוסף שנקבע בלשכת הגיוס הוא הפרופיל הרפואי.
נתוני פתיחה אלה (למעט הפרופיל), והאופן המדויק לפיו הם נקבעים, נשמרים בסוד על ידי צה"ל, ואינם נמסרים למועמד. אף על פי כן, מלש"ב שקיבל זימון למסלול יוקרתי כמו קורס טיס או יום סיירות יכול להסיק שהנתונים שלו גבוהים. לנתונים אלה השפעה רבה על היחידה ועל מסלול השירות של המועמד, אשר משפיע במידה רבה גם על המשך חייו של המועמד. כיוון שצורת קביעת הקב"א היא חשאית, במהלך השנים נשמעו קריאות נגד צורת קביעה זו. נטען כי מקום מגוריו של אדם או נישואיו של הוריו משפיעים על דירוג הקב"א, וכך מלש"ב שגר בעיירה בעלת דירוג סוציואקונומי (חברתי-כלכלי) נמוך לא יוכל להתקבל אל היחידה אליה הוא ביקש להסתעף. ממחקרים שביצעו סוציולוגים מחוץ לצה"ל, מחקרים סודיים של צה"ל שדלפו לציבור, ומנתונים רשמיים שמפרסם צה"ל (סקרי מסיימי קורס טיס למשל), עולה כי אכן קיים מתאם חיובי ברור בין נתונים אלו לקב"א ברמה הסוציולוגית. אולם, באופן מעשי חיילים מכל קצוות הארץ וממעמדות סוציואקונומים שונים מתקבלים לכל התפקידים הקיימים בצה"ל.
[עריכה] דחיית שירות
מסלולים שונים מאפשרים למיועד לצה"ל לדחות את מועד גיוסו. דחייה אוטומטית ניתנת לשם סיום הלימודים בבית הספר התיכון. מסלולים אחרים שבהם נדחה הגיוס:
- התנדבות לשנת שירות במסגרת תנועות הנוער או במסגרת עמותות.
- דחייה עקב צורכי צה"ל, לרוב עקב פתיחה מאוחרת יותר של הקורס אליו אמור המועמד להתגייס.
- דחייה מסיבות אישיות שונות.
- ניתן להגיש בקשה לדחות את תאריך הגיוס בכשנה על מנת לעשות "מכינה קדם צבאית" דתית או חילונית שבה המלש"ב מכין את עצמו גופנית ונפשית לקראת גיוסו לצבא, על מנת למצות את כל כישוריו בהגיעו מוכן יותר ובוגר יותר לצבא.
- ניתן לדחות את הגיוס בכשנה על מנת ללכת לישיבה גבוהה ללימודי תורה.
ניתן לבטל את דחיית השירות בכל עת ולהתגייס לצבא בתאריך הקרוב ביותר למועד הביטול בו מתבצע גיוס המתאים לנתוניו של המלש"ב (יש להגיש בקשה לביטול דחיית השירות).
העתודה האקדמית לצורותיה השונות, היא מסלול שונה, שבו העתודאי מגויס לצה"ל, אך שירותו הפעיל נדחה כדי לאפשר לו לרכוש השכלה גבוהה (בחופשת הקיץ משרת העתודאי בצה"ל).
[עריכה] תכניות לימודים אקדמיות
- העתודה האקדמית - תוכנית שמטרתה לקלוט לשורות צה"ל חיילים בעלי תואר אקדמי במקצועות הנחוצים לו.
- תוכנית פסגות - תוכנית מיוחדת בתוך העתודה האקדמית, מטעם המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), המוגבלת למספר מסוים של מועמדים. במסגרת התוכנית לומדים העתודאים תואר כפול בהנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב או בטכניון. עתודאי פסגות זכאים לתנאי עתודה מועדפים ובוגרי המסלול משתבצים לרוב במו"פ (מחקר ופיתוח).
- תוכנית ברקים - מסלול ייחודי בתוך העתודה האקדמית אשר מיועד לתלמידים מצטיינים, והמוגבל למספר מצומצם מאוד של מועמדים. המסלול מכשיר תלמידים בעלי סקרנות טכנולוגית השואפים להתקדם בתחומי המחקר והפיתוח, ללימודי תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות בטכניון. עתודאי ברקים זכאים לתנאי עתודה מועדפים ובוגרי המסלול משתבצים לרוב במו"פ (מחקר ופיתוח).
- תוכנית תלפיות - תוכנית שמטרתה המרכזית היא גיוס צעירים מוכשרים לצה"ל, בעלי מוטיבציה לאומית ומוטיבציה מקצועית בתחום מדעי הטבע, והכשרתם לעיסוק בתפקידים מרכזיים במערכי המחקר והפיתוח (מו"פ) הביטחוניים.
- תוכנית חבצלות - תוכנית להכשרה אקדמית לתואר ראשון מורחב והכשרה צבאית-מודיעינית של קציני מחקר מודיעיני עבור חטיבת המחקר באגף המודיעין, יחידות חיל המודיעין, יחידות להק מודיעין (למד"ן) בחיל האוויר, יחידות מספן מודיעין (מד"ן) בחיל הים ומחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים.
[עריכה] קשיי הסתגלות וחוסר התאמה
בתהליך הגיוס ניתן לעתים פטור מגיוס מסיבה של חוסר התאמה. לעתים נקבע חוסר התאמה במהלך השירות, וגרם לשחרור מהצבא. חוסר התאמה נובע מסיבות שונות:
- עבר פלילי או עבר של שימוש בסמים.
- השכלה נמוכה מדי.
- מוטיבציה נמוכה לשרת.
כאשר יש עודף של מתגייסים, מרשה הצבא לעצמו להעלות את רף ההתאמה, ולהעניק פטור מסיבה של חוסר התאמה למספר גדול יותר של מיועדים לשירות.
צה"ל יכול לקבוע למלש"ב ציון קה"ס (קשיי הסתגלות). חייל בעל קה"ס לא ישרת כחייל קרבי. הציון יכול להיות 40 (החייל לא יכול להיות קרבי), 41 (בסיס לא קדמי), 50 (מסגרת מוגנת, קל"ב) ו-60 (פטור מהשירות). חייל יכול להשתחרר בשל קה"ס 60 גם אם הפרופיל שלו הוא 97.
[עריכה] העדפות
על פי נתוני צה"ל בקיץ 2007, אחוז החיילים בעלי פרופיל קרבי שמבקשים לשרת ביחידות קרביות הוא כ-65 עד 70 אחוז. חיילים שבוחרים לשרת בקרבי, מעדיפים באופן כללי יחידות חי"ר מאשר שיריון ותותחנים. היחידות המועדפות ביותר הן: גולני ונח"ל [2].
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עולים על מדים, באתר של אגף משאבי אנוש
- סדרי המיון והשיבוץ לתפקידים של מיועדים לשירות ביטחון, מתוך דוח שנתי 53א לשנת 2002 של מבקר המדינה
- עומדים להתגייס? אותרתם על ידי חמ"ן? רוצים קד"צ? - כמה טיפים לדרך !, באתר הקשב!
- מי מטפל בקבילות מלש"ב בשלבי הגיוס? בשלב כה חשוב, אין כתובת !, באתר הקשב!
