גופים קרובי ארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מעברו של האסטרואיד FH 2004 ליד כדור הארץ. הגוף השני שחולף הוא מטאור

גופים קרובי ארץ או עצמים קרובי ארץ (NEOs – Near Earth Objects) הם אסטרואידים ושביטים החולפים בחלל בסמיכות גבוהה לכדור הארץ.

מלבד כוכבי הלכת הגדולים, למערכת השמש שייכים גופים קטנים, כאלה שמכונים "כוכבי לכת זעירים" (אסטרואידים) או שביטים שמקיפים את השמש. רוב מסלולי האסטרואידים נמצאים בחגורת האסטרואידים בין המסלולים של כוכבי הלכת מאדים וצדק, ואילו רוב השביטים נעים באזורים עוד יותר מרוחקים. אולם, מעטים מהגופים הזעירים האלה מתקרבים לכדור הארץ, לפעמים בצורה מסוכנת, ועלולים להתנגש בו. אלה הם העצמים הקרויים "גופים קרובי ארץ". לפני 65 מיליוני שנים גוף כזה, שגודלו היה כ-10 ק"מ, גרם להכחדת הדינוזאורים מעל פני כדור הארץ, יחד עם הרבה מיני יצורים אחרים. ברשומות האיגוד הבינלאומי לאסטרונומיה רשומים כיום למעלה מ-60,000 אסטרואידים, מהם כ-500 שמתקרבים מאוד לארץ. האפשרות להתנגשות של אחד מגופים אלה עם כדור הארץ, והסכנה לפגיעה מסיבית בחיי אדם וברכוש שיש בה, מוכרות למדענים ולממשלות במדינות שונות.

[עריכה] חקר וגילוי גופים קרובי ארץ

מומחים לאסטרואידים מסביב לעולם החלו לשכנע ממשלות רבות להקצות יותר משאבים בתוכניות לחקר אסטרואידים, בתוכניות הגנה ובמחקר בסיסי של שביטים ואסטרואידים. נאס"א עצמה תשקיע כ-3.5 מיליון דולר בכל שנה בחיפוש אחר אסטרואידים המסכנים את כדור הארץ. מחקר בסיסי של הרכב האסטרואידים יכלול משימות רובוטיות, תצפיות מטלסקופים קרקעיים ומחקרים תאורטיים. בינתיים לא מוקצים כל תקציבים לחקר האפשרויות להסרת האיום אם יתגלה. לפני שהמדענים יוכלו לדעת כיצד לעשות זאת, יש צורך ביותר מידע אודות הפיזור של עצמים קרובים לכדור הארץ והרכבם.

החוקרים ממליצים לנאס"א להתמקד במטרות הבאות כדי להראות כיצד בני אדם ורובוטים יוכלו לעבוד ביחד על פני השטח של עצמים קטנים בחלל הקרוב לכדור הארץ:

להשיג ידע בסיסי על העצמים במערכת השמש
לשאוף להשיג הישגים טכניים שלא התאפשרו קודם לכן על עצמים בחלל הבינפלנטרי
להגן על כדור הארץ מאפשרות עתידית של התנגשות קטסטרופלית עם עצם מסוכן מן החלל.

מכיוון שפעילויות אלה יאפשרו טיסות מאוישות לחלל הבינפלנטרי, הם גם יוכלו לשמש כר לצבירת נסיון טכני ורפואי להתנהגות בני אדם במרחקים כאלה, ואולי מטרה מאתגרת יותר תהיה משימה מאוישת למאדים.

סוכנות החלל הישראלית בחרה באוניברסיטת תל אביב ובקבוצת מדענים מאנשי הסגל האקדמי שלה, להקמה ולהפעלה של מרכז ידע לאומי על גופים קרובי ארץ. המרכז הנו שיתוף פעולה בין החוג לפיזיקה ואסטרונומיה, החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים, ובית הספר לחינוך של האוניברסיטה. בראש המרכז עומד ד"ר נח ברוש, מנהל מצפה הכוכבים על שם וייז.

פעילות המרכז כוללת תצפיות אסטרונומיות לניטור עצמים חדשים ולמעקב אחר גופים ידועים, והסברה בקרב הנוער והקהל הרחב. המחקר המדעי שיתבצע במרכז יתבסס בתחילה בעיקר על תצפיות אסטרונומיות עם הטלסקופ הקיים במצפה הכוכבים ע"ש וייז, שקוטרו מטר אחד. בשלב שני יופעל טלסקופ נוסף,ייעודי, שיחפש אוטומטית אסטרואידים ושביטים ויעקוב אחריהם. מדעני המרכז ישאפו לשתף פעולה עם מרכזי תצפית של חובבי אסטרונומיה בכל רחבי הארץ, ועם מערכת החינוך, בתי ספר, וכו'.

גוף דומה הוקם באופן וולונטרי על ידי מצפה הכוכבים ברקת שם מתבצע המחקר על ידי חוקרים מן הארץ והעולם באמצעות מערכת מיוחדת המאפשרת כיוון המכשירים לאסטרואידים דרך רשת האינטרנט. תוכנית נוספת קיימת גם באגודה הישראלית לאסטרונומיה. יושב ראש האגודה הקודם אילן מנוליס, זכה לאסטרואיד על שמו.