גואנגשי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גְוָאנְגשִׂי (广西/Guăngxī) הוא אזור בדרום סין המוגדר כאוטונומיה של בני הג'ואנג. שטחו כ-236,700 קמ"ר. אוכלוסייתו מונה כ-48 מיליון נפש. בירתו העיר נַאנִּינְג (南宁/Nánníng).
אף על פי שהמחוז מוגדר כאוטונומיה של בני הג'ואנג, הם מהווים רק 32% מהאוכלוסייה, בעוד שמרבית התושבים (כ-62%) הם בני האן. עם זאת יש במחוז נוכחות רבה של קבוצות מיעוט, כשהבולטות שבהן, פרט לג'ואנג, הן המיאו (הְמוֹנְג), היאו (מְייֵן), הדונג, והגֶלאו. המגוון הזה תורם גם למגוון לשוני עשיר. השפות המדוברות במחוז הן מנדרינית דרומית, קנטונזית, פינגחווה, וכן לשונות המיעוטים השונות.
האזור האוטונומי מוכר לתיירים במיוחד בזכות העיר גווילין והעיירה יאנגשוו, הסמוכות לנהר הלי על נוף גבעות הגיר המיוחד לו. צפון המחוז, בעיקר בקרבת הגבול עם מחוז גוויג'ואו מספק גם הוא נופים יפהפיים והזדמנות להתבונן באורח החיים המסורתי של קבוצות אתניות שונות.
[עריכה] ראו גם
מחוזות: אָנְחְווֵי · גָאנְסוּ · גֶ'גְ'יַאנְג · גְוָאנְגְדונְג (קאנטון) · גווֵיְג'וֹאוּ · גְ'יַאנְגְסוּ · גְ'יַאנְגְשִׂי · גִ'ילִין · הָאיְנָאן · הֶבּיי · הֶנָאן · הוּבּײ · הוּנָאן · הֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג · יוּ'נָּאן · לְיָאונִינְג · סצ'ואן · פֿוּגְ'ייֵן · צִ'ינְגְהָאי · שָאַנשִׂי · שַאנְדונְג · שָאנְשׂי מחוזות אוטונומיים: גְוָאנְגְשִׂי · טיבט · מונגוליה התיכונה · נינְגְשְׂיָה · שׂינגְ'יָאנְג מחוזות עירוניים: בּייְגִ'ינְג · צ'וּנְגְצִ'ינְג · שאנגחאי · טייֵנְגִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |
|
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גואנגשי |