ברכה חבס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכה חבס (1900 - 1968), סופרת ועיתונאית עברית. נולדה בליטא בשנת 1900 (תר"ס). הועלתה על ידי הוריה (הייתה בתו של ישראל חבס) לארץ ישראל ב-1907.
ברכה חבס הייתה חברת מערכת העיתון "דבר" ומעורכי הוצאת "עם עובד". הייתה פעילה לצידו של יצחק יציב בעריכת "דבר לילדים".
חבס כתבה וערכה ספרים רבים על תולדות היישוב, ועל מחנות העקורים באירופה שלאחר השואה.
בנוסף, חבס ערכה את כתבי משה ביילינסון וכתבה ביוגרפיה על דוד בן-גוריון בשם "האחד ודורו", שהייתה הביוגרפיה הראשונה שהופיעה אודותיו בעברית.
יחד עם דוד הכהן כתבה את הספר "עשרים יום בהודו: מרס-אפריל 1947" (עם עובד, תש"ח), שהוא ספר המסע המודרני הראשון העברי להודו. הספר עוסק בביקור של המשלחת הישראלית בראשותו של שמואל הוגו ברגמן לוועידה האסיתית וכולל גם תיאור מפגש עם מהטמה גנדי ופגישה עם יהודי בומביי (כיום בומביי נקראת מומבאי).
חבס הייתה אשתו השנייה של דוד הכהן ממנהיגי היישוב ולימים שגריר בבורמה ויושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
