ברית דמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"ברית דמים" המוכר גם כ"על דעת המקום" הוא שיר שנכתב בידי עמנואל צבר והולחן בידי יאיר רוזנבלום. השיר הושר במקור על ידי מירי אלוני.
[עריכה] הרקע לשיר
השיר שואב ממקרה אמיתי בו שני חיילים תושבי שכונת תלפיות אשר בירושלים בעלי שם זהה, יובל הראל, ובעלי דרגה זהה בעת נפילתם, דרגת טוראי, נפלו בקרבות בלבנון במהלך מלחמת לבנון בהפרש של ימים ספורים זה מזה, ונקברו באותה שורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל. הדמיון בפרטים המזהים גרם לבלבול בין שתי משפחות החיילים בעת שבישרו אנשי קצין העיר להורים על נפילת בנם.
יובל הראל, בן מרים ויחזקאל, חייל בחיל השריון, נהרג ביום השביעי ללחימה, 8 ביוני 1982, מפגיעת טיל נגד טנקים בעין אל-חילווה שליד צידון. חיילים ממוקד קצין העיר הגיעו בטעות לביתו של יובל הראל, בן חיה ויוסף, ובישרו להורים על מות בנם. לאחר כמה שעות, יצרו קשר עם המשפחה והודיעו להם כי נפלה טעות, וכי מדובר בחייל אחר ששמו יובל הראל. ב-10 ביוני, יומיים לאחר שנפל יובל הראל איש השריון, נפל בקרב בלבנון גם יובל הראל, בנם של חיה ויוסף, חייל בנח"ל המוצנח.
[עריכה] ארמזים
בשיר ארמזים לסיפורים מקראיים:
- השיר פותח במילים "על דעת המקום ועל דעת הקהל" הלקוחות מתפילת כל נדרי.
- "אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר" הלקוח מסיפור עקדת יצחק, בו הועמד בו אברהם בניסיון, ונדרש על ידי האל להקריב לו לקורבן את יצחק, "בנו יחידו אשר אהב", שבא לעולם באופן ניסי לאחר ששרה אימו הייתה עקרה במשך שנים רבות.
- בבית השני ישנם משפטים שמקורם בספר איוב. בספר זה מתואר איש צדיק באופן מיוחד אשר אלוהים מחליט לבחון את אמונתו בו, ומאפשר לשטן להמיט עליו אסונות בזה אחר זה. המשפט "עוֹד זֶה מְדַבֵּר, וְזֶה בָּא" המופיע בשיר מתאר במקור את הבשורות שנפלו על איוב בזו אחר זו, ובשיר, את הבשורות שהתבשרו חיה ויוסף הראל: תחילה כי בנם נפל, לאחר מכן הודיעו להם כי נפלה טעות, ושעות בודדות לאחר מכן נודע להם שוב כי בנם אכן נפל. "הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל" הוא משפט המביע משאלה ומתייחס ללילה בו נולד איוב.
- המשפט "עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל" לקוח מקינת דוד, היא שיר ההספד שנשא דוד לאחר שנודע לו על מות שאול ויהונתן, אשר בו הוא מתאר את גבורתם, את גדלותם, ואת נפילתם.
- "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" הלקוח מספר יחזקאל.
