בסיס נתונים היררכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זה המודל הוותיק ביותר לארגון בסיסי נתונים. בסיסי נתונים ישנים רבים עדיין מבוססים ועובדים לפי מודל זה. ע"פ מודל זה הנתונים מאורגנים במבנה של עץ לפי היררכית התפקידים שלהם והיחסים ביניהם. ניתן לגשת לנתונים מהשורש ודרך ענפי העץ, מלמעלה למטה. כל רשומה יכולה לשמש "אב" לרשומה או רשומות ברמה שמתחתיה (בנים). באותה צורה לכל בן ייתכנו בנים משלו. כך נוצר קשר N:1 בין הרשומות. לכל אב יכולים להיות מספר בנים אך לכל בן, אב אחד בלבד.המודל ההיררכי משמש עדיין במערכות כגון Legacy. אלה מערכות ישנות שלא מוחלפות מפאת עלות גבוהה של החלפה או עיצוב מחדש. בנקים וחברות ביטוח הם דוגמאות לארגונים שעדיין משתמשים במערכות אלה.לדוגמה, בבסיס נתונים של עובדים בארגון, סגמנט האב יכול לכלול את פרטי העובד (ת.ז, שם משפחה, שם פרטי, כתובת, מחלקה וכו').
אחד מסגמנטי הבנים יכול להיות השתלמויות העובד ואז סגמנט זה יהיה מרובה מופעים (מופע לכל קורס שעבר העובד). סגמנט בן נוסף ("אח" לקודם) יכול להיות חוות דעת תקופתיות. באבלוצייה של תוכנות לניהול נתונים (DBMS), המודל ההיררכי היה הראשון שהוצג במעבר מניהול קבצים שטוחים (FMS) לניהול בסיסי נתונים.

מודלים מתקדמים יותר הם המודל הרשתי והמודל הטבלאי (יחסי) שהוא הנפוץ כיום.

התוכנה הנפוצה לניהול בסיס נתונים הירארכיים היא IMS של חברת יבמ.