בנג'מין האריסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במושל וירג'יניה ומחותמי הכרזת עצמאות של ארצות הברית. אם התכוונתם לנינו, נשיא ארצות הברית, ראו בנג'מין הריסון.

בנג'מין האריסון החמישי (באנגלית: Benjamin Harrison V;‏ 5 באפריל 1726 - 24 באפריל 1791) היה מושל וירג'יניה ומחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

האריסון נולד בוירג'יניה למשפחה אמידה. סבו, רוברט קרטר, כיהן בשנת הולדתו כמושל המדינה. האריסון למד לימודים קלאסיים וסיים את לימודיו האקדמיים בויליאמסבורג. בין השנים 1749 - 1775 הוא כיהן בין השנים 1756 - 1758, ובשנית בין 1766 - 1776 הוא נבחר לנציג מחוז סארי ומחוז צ'ארלס סיטי (בהתאמה) בבית הנבחרים של וירג'יניה.

בשנים 1774 - 1777 הוא נבחר לציר מטעם וירג'יניה בקונגרס הקונטיננטלי, שחבריו חתמו על הכרזת העצמאות של ארצות הברית. כיו"ר ועדת הבית הוא שהכריז רשמית על עצמאות הקולוניות האמריקאיות מהשלטון הבריטי. לאחר מכן הוא נבחר לבית הנבחרים התחתון של וירג'יניה וכיהן בו בין 1776 - 1782 ובשנית בין 1787 - 1791, וכהין כיו"ר הבית בין 1778 - 1782.

כמושל וירג'יניה כיהן האריסון בין השנים 1782 - 1784. מחוז האריסון במערב וירג'יניה נקרא על שמו בשנת 1784, עוד בחייו.

האריסון נישא לאליזבת באסט ונולדו לו שבעה ילדים. בנו הצעיר, ויליאם הנרי הריסון, כיהן כנשיא ארצות הברית. גם נינו, בנג'מין הריסון, כיהן כנשיא.