בית סוהר מעשיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית סוהר מעשיהו - מתקן כליאה לאסירים המוגדר "כבית סוהר ברמת ביטחון מזערי" אשר ייעודו המקורי היה כליאת אסירים במאסר ראשון או כאלה שאינם בעלי עבר פלילי עשיר. בשנים האחרונות נפתחו בשטח בית הסוהר, בנוסף לאגפים השיקומיים הקיימים, גם אגפים מיוחדים לכליאת עובדים זרים לפני גירושם, לזקנים וחולים, לשיקום עברייני מין שאינם מסוכנים, וכן לכאלה המוגדרים "אידאולוגיים", כמו העצורים מאירועי תוכנית ההתנתקות. הוספת אגפים חדשים אלה שינתה את פני בית הסוהר מכלא שיקומי גרידא לבית סוהר עם אוכלוסיות מגוונות.

מעשיהו נמצא במתחם מחוז מרכז של שירות בתי הסוהר השוכן בין הערים רמלה ולוד. הוא מוקף בחומה נמוכה ובלתי מאיימת ובכמה מאות מטרים של גדר ללא חומה. למבקר מבחוץ הוא נראה כמחנה צבאי קטן עם ביתנים מארכים, שדרות אקליפטסים וערוגות פרחים מטופחות. תנאי הכליאה בו נחשבים מהנוחים שיש לאסיר במדינת ישראל – הכלואים במקום נקראים דיירים, רוב שעות היממה הם שוהים מחוץ לתאם, נהנים מפעילות חברתית ותרבותית, יוצאים לחופשות מסודרות, וזוכים לביקורי משפחות באופן סדיר וללא מחיצות.

מטרת הכליאה באגפים השיקומיים של מעשיהו היא להכין את האסירים לקראת שחרורם לקליטה בחברה כאזרחים נורמטיביים, ושירות בתי הסוהר מעביר אליו, מבתי סוהר סגורים, אסירים שריצו חלק מתקופת מאסרם ונמצאו נקיים מסמים, ובעלי מוכנות לעמוד בדרישות המקום. השהות במעשיהו מצמצמת את החיכוך בין האסיר המשתקם לבין עבריינים שבחרו בדרך הפשיעה, ומסייעת לו לתכנן את עתידו לקראת השיחרור.

עברייני צווארון לבן מפורסמים שנדונו למאסר, נשלחו לרצות את עונשם במעשיהו, והביאו את המקום לתודעה הישראלית. הידוע מכולם הוא אריה דרעי שהגיע לרצות את עונשו בחודש ספטמבר 2000, מלווה בקהל אוהדים עצום. בתקופת מאסרו הוקם בשטח הסמוך למחנה מאהל של מעריצים, ואף ישיבה בשם "ישיבת שאגת אריה" שפורקו רק ביום שחרורו.

‏הכלא הוקם בשנת 1956, ומשתרע על שטח של כ-57 דונם. בית הסוהר נקרא על שמו של שומר הסף בבית המקדש, המוזכר בתנ"ך (ירמיהו ל"ה 4).

[עריכה] קישורים מיוחדים

• מעשיהו באתר שירות בתי הסוהר