בית בליעה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בחלק מכלי ירייה. אם התכוונתם לחלק ממערכת העיכול, ראו לוע.
בית הבליעה הוא חלק בנשק קל, המיועד לקבל אליו ולהחזיק את הכדור התורן עד לנקירתו.
[עריכה] ברובים ומקלעים
הכדור יכול להיות מוזן לבית הבליעה מראש (מכנס סגור) ולחכות לנקירה או להיות מוזן בפעולה אחת המסתיימת בנקירה מיידית (מכנס פתוח).
- מכנס סגור - הכדור מוזן לבית הבליעה, ואז הוא מוכן לירי. בלחיצה על ההדק נורה הכדור.
- מכנס פתוח - הכדור עושה את דרכו לבית הבליעה ומיד ננקר ונורה.
לחילופין
- מכנס סגור - בעת הירי קיימת נעילה מכנית של בית הבליעה, כל האנרגיה (למעט רתע) דוחפת את הקליע לפנים, בהמשך הלוע מוחזרים גזים לפתיחת הבריח. (גליל, מא"ג, M16)
- מכנס פתוח - אין נעילה מכנית של בית הבליעה, מתקיים עקרון ההכבדה המחלק את האנרגיה בין תנועת הקליע לפנים והמחלק לאחור. (עוזי כדוגמה)
מכנס סגור מקובל ברובי סער, עקב היותו בטיחותי יותר לשימוש, ומכנס פתוח נפוץ במקלעים ובתתי-מקלעים, מכיוון שכך מתאפשר קצב ירי גבוה יותר, תוך שימוש בשרשירי תחמושת.
[עריכה] באקדחים
במרבית האקדחים דומה בית הבליעה לזה שברובה בעל מכנס סגור. באקדח תופי ישנם בתי בליעה כמספר הכדורים בתוף; הם נקראים צילנדרים ונפרדים מהקנה, בניגוד לרוב בתי הבליעה שנמצאים בקו ישר עם הקנה.