בית-גן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במושבה לשעבר. אם התכוונתם לכפר דרוזי בגליל העליון, ראו בית ג'ן.

בית גן

בית-גן, מושבה חקלאית לשעבר במזרח הגליל תחתון, בבקעת יבנאל דרומית מערבית לטבריה, ממוקמת על כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת, סמוכה למושבה יבנאל. צורפה למועצה המקומית יבנאל בשנת 1953.

המושבה הוקמה על ידי נציג יק"א בגליל חיים מרגליות קַ‏לְוָ‏רֵיסְקִי ^[1] נובמבר 1903 . השם ניתן לאור דמיון צליל של מ'רבת בית-ג'ן הסמוכה. זאב וילנאי כותב כי נבנה בה "שיכון חדש ליהודי תימן"^[2].

בית-גן הוקמה במסגרת הקמת שבע מושבות בגליל התחתון בשנים 1902 - 1903 : כנרת, על חוף ים כנרת, "מִלְחָ‏מִיָּ‏‏‏ה", לימים מנחמיה על גדות הירדן מערבה, יבנאל כפר תבור למרגלות הר תבור בפתח עמק יזרעאל, המושבה סג'רה, ליד החווה שבנה קודם לכן ומצפה ליד דרך טבריה - נצרת. שבע המושבות נבנו תוך זמן קצר. התכנון היה כי יתפרנסו מהפלחה. בהתאם לכך שטח החלקה שהוקצבה לכל מתיישב הייתה גדולה. כל מתיישב קבל: 300 דונם קרקרע לזריעה, מגרש גדול לבניה, בית, ארוה, משק חי וציוד חקלאי.

המתיישבין היו אכרים מחוסרי קרקע, או בניהם של אכרים מהמושבות בגליל ובשומרון: מתולה, ראש פינה ומזכרון יעקב. אליהם נוספו גם מתיישבים שהתיישבו בגולן]] ובחורן ונאלצו לעזוב בשל התנאים הקשים שבהם הם חיו וכן קבוצות פועלים. תוך שנים אחדות 200 אכרים, עובדי אדמה, נוספו לישוב היהודי בגליל.