בדק הבית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בהקדש בדק הבית. אם התכוונתם לספר "בדק הבית", ראו בית יוסף.
הקדש בדק הבית בהלכה היהודית מציין רכוש הנמצא בבעלות כלכלית של בית המקדש.
הביטוי בדק הבית מקורו בגביה שנעשתה בימי יואש מלך יהודה, ויהוידע הכהן, לצורך שיפוץ בית המקדש (מלכים ב,יב,ו): יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים, אִישׁ מֵאֵת מַכָּרו, וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת-בֶּדֶק הַבַּיִת, לְכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק.
הקדש בדק הבית שונה מהקדש מסוג קדושת הגוף החל על קרבן שנידר או נידב לבית המקדש. ניתן לפדות או לחלל הקדש בדק הבית, שכן ההקדש חל על הערך הכלכלי של החפץ, ולא על החפץ כשלעצמו. דיני מעילה החלים על בדק הבית שונים מאלה החלים על הקדש קדושת הגוף. בתקופות קדומות יותר כגון תקופתו של שלמה המלך פירוש הביטוי היא להרוס משהוא לעומת היום פירוש הוא לעשות בדיקה אם הכול בסדר ואם לא אז לתקן.
