ארץ הלבונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באתר מורשת עולמית בעומאן. אם התכוונתם לקטעים אחרים בדרך הבשמים, ראו דרך הבשמים (פירושונים).
ארץ הלבונה | |
---|---|
אתר מורשת עולמית | |
עצי לבונה במחוז זופאר בעומאן |
|
מדינה | עומאן |
הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 3, 4 | |
|
ארץ הלבונה (אנגלית Land of Frankincense) הוא השם שהעניק ארגון אונסק"ו לחבל ארץ בדרום-מערב מחוז זופאר בעומאן, בעת שהכריז עליו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000. ההכרזה כוללת ארבעה אתרים נפרדים - שיסר, חור רורי, אלבליד ופארק הלבונה בואדי דאווקה, השוכנים כולם בדרום-מערבו של מחוז זופאר, בתחילתה של דרך הבשמים ההיסטורית. עצי הלבונה גדלים במספר ואדיות באזור ופארק הלבונה בואדי דאווקה הוא השמור מבין הואדיות. בשנת 2005 הכריז ארגון אונסק"ו גם על הקטע הצפוני של דרך הבשמים בתחומיה של ישראל, כאתר מורשת עולמית, תחת השם "דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב".
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הומינינים הגיעו לזופאר ממזרח אפריקה לפני כמיליון שנים, ולפני כ-100,000 שנים יושב האזור בידי האדם הנבון. תקופת יובש שהחלה בדרום חצי האי ערב לפני כ-20,000 שנים ונמשכה עד לפני 8,000 שנה, הביאה לנטישת רוב חצי האי. נוכחות אנושית במקום התחדשה בתקופת האבן החדשה לפני כ-6,000 שנים, עם בואם של נוודים דוברי שפות שמיות שהגיעו לדרום ערב מהלוונט. נוודים אלה החלו לסחור בלבונה עם מסופוטמיה ועם הופעת הכתב לפני כ-5,200 שנים, ניתנה לדבר עדות כתובה. בתקופת הברונזה שנמשכה משנת 2200 ועד 1300 לפנה"ס, החל ביות הגמל והופיע סחר ימי לאורך חופי עומאן, ככל הנראה בנחושת. בנוסף החלו התושבים לעסוק בחקלאות באופן אינטנסיווי. בתקופת הברזל שהחלה בשנת 1300 לפנה"ס ונמשכה אלף שנים, המשיך ביות בעלי חיים נוספים כמו בקר ועיזים, וסחר הלבונה נמשך, כשלראשונה החלה להיווצר רשת דרכי סחר שהובילה לבונה ליעדים רחוקים יותר כמו אגן הים התיכון.
בסוף תקופת הברזל, בסוף המאה ה-4 לפנה"ס, היה האתר בשיסר לחלק מרשת דרכי מסחר אלה ושימש כנקודת הצטיידות לפני הכניסה למדבר רבע אלחאלי. הנמל המבוצר בחור רורי הוקם במאה ה-1 לפנה"ס בידי מלך חצרמוות כדי לספק מענה לדרישות הסחר הגובר בין ים סוף לאוקיינוס ההודי. חור רורי שקעה במחצית הראשונה של המאה ה-3 ואז הפכה אלבליד לנמל העיקרי באזור ושמרה על מעמד זה עד לתקופה האיסלאמית המאוחרת. ערי החוף בזופאר סחרו עם הודו וסין במזרח, ועם אפריקה וחופי ים סוף ממערב ומצפון. השגשוג באזור הגיע לשיאו באמצע התקופה האיסלאמית, אך בסביבות שנת 1450 הביאו פלישות האימפריה העות'מאנית והאימפריה הפורטוגלית לשקיעתה של דרך הבשמים ולאובדן חשיבותה.
[עריכה] האתרים
[עריכה] שיסר
שיסר שוכנת כ-180 ק"מ מצפון לסלאלה שלחוף הים הערבי ומשתרעת על שטח ש 0.36 הקטאר. האתר נמצא בסמוך למערה ממנה נובע מעיין מקמט גאולוגי. סביב שיסר נמצאו מספר אתרי יישוב מתקופת הברזל, ובמאה ה-2 לפנה"ס קמה בו מצודה. שיסר המשיך והתקיים עד אמצע התקופה האיסלמית אך הוא החל לאבד מחשיבותו באופן הדרגתי החל במאה ה-1 ובמאה ה-3 היה למקום יישוב שולי. קירות המצודה עשויים מאבן גיר בעובי של 90 ס"מ, צורתה כשל מחומש ושרידיהם של שני מגדלי שמירה בצורת פרסה נמצאים בצדדיה הדרום-מערבי והצפון-מזרחי.
[עריכה] חור רורי
נמל חור רורי שוכן על גבעה לחופו של מפרצון מיים מתוקים ("חור"), כ-40 ק"מ מזרחית לסלאלה. שטח האתר הוא 3.13 הקטאר ושרידי המצודה משתרעים על חלקת אדמה באורך של 130 מטר וברוחב של 70 מטר. חור רורי קם במאה ה-1 לפנה"ס, ושימש נקודת מפגש עם סוחרים הודיים שהביאו עימם בדים, תירס, ושמן בתמורה לתבלינים. הנמל היה מרכז הסחר בזופאר במאה ה-1 ובמאה ה-2, והסוחרים ההודיים נהגו לשהות בו במשך החורף עד בוא רוחות המונסון שנשאו אותם חזרה למולדתם. עיר הנמל בחור רורי הייתה מבוצרת והשתרעה על שטח של הקטאר בודד, אך בסוף המאה ה-3 היא איבדה את חשיבותה לחלוטין.
[עריכה] אלבאליד
אלבאליד ממוקם על רמה קטנה לאורך החוף ובסמוך ל"חור" המספק לו מיים מתוקים שמקורם בהרים. שטחו של האתר הוא כ-50 הקטאר, אורכו כ-1,500 מטר ורוחבו כ-400 מטר. במקום נמצאים שרידיו של מסגד גדול בשטח של כ-2,000 מ"ר אשר נבנה סביב חצר מרכזית. למרות שבמקום התקיים יישוב כבר בתקופת הברזל, חשיבותו של אלבאליד החלה לאחר שקיעתו של חור רורי, וגברה בתקופה האיסלאמית. היישוב החל לשקוע במאה ה-12 והוא חרב מספר פעמים במשך המאה ה-13, תהליך שהושלם במאה ה-15 עם גוויעתה של דרך הבשמים.
[עריכה] פארק הלבונה בואדי דאווקה
שטחו של פארק הלבונה הוא כ-8 קמ"ר והוא משתרע סביב ואדי דאווקה המוליך מצפון לדרום. עצי הלבונה נמצאים בבסיסו המוגן יחסית של הואדי, בעוד שבאזורים החשופים יותר של הפארק גדלים מיני צמחים היכולים להתמודד עם תנאי הסביבה הקשים יותר.
[עריכה] ראו גם
מצודת בהלה • האתרים הארכולוגיים בבאת, אל ח'וטם ואל-עין • ארץ הלבונה • מערכות אפלאג' להשקיה |