אקווה וירגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אקווה וירגו (Aqua Virgo) הייתה אחת מ-11 אמות המים שסיפקו מים לרומא העתיקה.

עם נפילתה של האימפריה הרומית והפסקת תחזוקת האמה זו נסתמה ופסק השימוש בה וזו נהרסה. כאלף שנים מאוחר יותר, נבנתה באותו נתיב האקווה וירגינה.

[עריכה] היסטוריה

אמת המים הושלמה בשנת 19 לפנה"ס על ידי מרקוס אגריפה, בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס. מקורה של האמה בסמוך לאבן המיל השמינית של הויה קולאטינה, כ-3 ק"מ מהויה פראנסטינה.

על פי האגדה התגלה המעיין על ידי בתולה שהביאה שלושה חיילים רומאיים צמאים למעיין, שנקרא על שמה.

אורכה של האמה כ-20 ק"מ בהם יורד גובה מפלס המים כ-4 מטרים, עד הגעתה למרכזו של שדה מרס. בשיאה הביאה האמה לעיר כ-103,916 מטרים מועקבים של מים מידי יום. לאורך מרבית מהלכה, עוברת האמה מתחת לפני הקרקע.

לדברי ההיסטוריו פרוקופיוס, בשנת 537 ניסו הגותים לעבור דרך האמה ולתקוף את רומא.

לאחר נפילת האימפריה הרומית, נזנחה האמה. האמה נבנתה מחדש על ידי האפיפיור אדריאנוס הראשון בראשית המאה השמינית בשם "אקווה וירגינה".

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סמיואל בול פלאטנר, מילון טופוגרפי של רומא העתיקה, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד
• מידע על אמות המים ברומא העתיקה
• מפת אמות המים ברומא העתיקה (איטלקית)