אפרים דיינרד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפרים דינרד (נכתב גם כדיינארד) (1846 - 24 ביוני 1930), ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה. נולד בעיירה שוסמאקן, בלטביה, בשנת תר"ו - 1846, נפטר בניו יורק, ארצות הברית בכ"ח בסיוון תר"ץ - שנת 1930.
אפרים דינרד היה דמות צבעונית ומרתקת, הרפתקן והוזה, תייר ומחפש מציאות בתחום הספר העברי. עוד בהיותו איש צעיר החל בנסיעות ובמסעות, שבהם בצד התיירות לשמה, גם חיפש, גילה, רכש ואסף ספרים עבריים עתיקים, כתבי יד ודפוסים ראשונים.
מסעו המפורסם הראשון היה לחצי האי קרים, אל חכמי הקראים האחרונים. הוא פגש שם את החכם הקראי הידוע אברהם פירקוביץ', ובשנת 1873 רכש אצלו מידע, התפלמס איתו וקנה ספרים. את התגליות שלו מספרות הקראים מכר לספרייה הרוסית הלאומית המלכותית בסנקט פטרבורג. הוא גם ערך מסעות גילוי ורכישה באסיה ובצפון אפריקה.
בשנת 1880 עלה אפרים דינרד בפעם הראשונה לארץ ישראל. הוא עסק בפעילות ציונית, וניסה לשלב בין אספנות ספרים וציונות. בארץ שהה כמה שנים לשם הכרת הארץ ובדיקת האפשרויות לעליית יהודי רוסיה והתיישבותם. הוא שב לאודסה והקים שם בית מסחר ידוע לספרים, והפכו למרכז תרבות ומדעי היהדות בעיר.
בשנת 1888 היגר אפרים דינרד לראשונה לאמריקה, ובין שאר עיסוקיו שם ניסה גם להקים מושבה יהודית חקלאית במדינת נוודה. לאחר שנכשל נסיון הקמת המושבה שב לנדודיו ולסיוריו בעולם. בשנת 1913 עלה לארץ בשנית, הפעם ניסה את מזלו בעיר רמלה. הוא ניסה להקים שם מושבה חקלאית יהודית, ניהל מסע תעמולה נמרץ לשם כך והסתכסך עם השלטונות העות'מאנים. בשנת 1916, באמצע המלחמה העולמית הראשונה, גורש בידי הטורקים מהארץ.
אפרים דינרד חזר לארצות הברית, ומשנת 1916 עד מותו ישב בארצות הברית. אוספיו העבריים העשירים שימשו אותו למחקר הביבליוגרפי, וכן להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות והחשובות של אמריקה: ספריית הקונגרס, ספרית אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, ספרית בית המדרש לרבנים ע"ש שניאור זלמן שכטר אף היא בניו יורק, והספרייה הציבורית של ניו יורק. הספרים נקנו ממנו על ידי נדבנים יהודים עשירים, שתרמו אותם לספריות הללו.
בצד פעילותו הביבליוגרפית כתב אפרים דינרד ספרי מסעות, מדריכי תיירים, ספרי תעמולה ציוניים, ביוגרפיות, ספרי זכרונות, וספרי פולמוס חריפים נגד הנצרות, נגד החסידות ועוד. הספקיו היו עצומים, והוא היה סופר שופע ופולמוסן פורה מאד. רוב יצירותיו הללו נשכחו עם השנים, אך תרומתו החשובה לביבליוגרפיה העברית היא נכס צאן ברזל של תולדות הספר העברי. רשימותיו והקטלוגים שלו, הן מאירופה והן מארצות הברית, משמשות יסוד חשוב בחקר התרבות העברית בדורות האחרונים.
נפטר בגיל 84.
[עריכה] מספריו של אפרים דינרד
אפרים דינרד פרסם עשרות רבות של כותרים: ספרים, מחקרים, קטלוגים, רשימות ביבליוגרפיות, כתבי פולמוס ועוד. מאלה יצויינו הכותרים הבאים:
- תולדות אבן רש"ף, על פירקוביץ והקראים, ורשה, תרל"ה 1875.
- ספר משא קרים, על הקראים, הכוזרים ואחרים, ורשה, תרל"ח.
- מסע בארץ הקדם ומורה דרך לכל הנוסעים לארץ הקדושה ולמצרים, פרשבורג, תרמ"ג.
- מלחמה לד' בעמלק, ספר פולמוסי נגד השימוש באתרוגי קורפו, ובעד אתרוגי ארץ ישראל, ניו יורק 1892.
- ספר מפלגות בישראל, על הסובוטניקים, על החסידים ועוד, ניו יורק, תרנ"ט.
- זכרונות בת-עמי, לקורות היהודים ברוסיה במשך קרוב לשבעים שנה, סנט לואיס, תר"ף 1920.
- מלחמת תוגרמה בארץ ישראל, סט. לואיס, תרפ"ו 1926.
- ספרת ישראל באמריקה, רשימת כל ספרי ישראל בעברית, שנדפסו באמריקה, משנת תצ"ה עד היום, יפו-ניו יורק, תרע"ג 1913.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דיינארד - הביבליוגראף הפורה וה"משתולל", מאת יוחנן ארנון, נדפס בהאומה, 65, 1982.
- לתולדות חכמי ישראל ברוסיה, מאת יעקב קבקוב, נדפס בשבות, 9, תשמ"ג 1983.
- איגרת עברית מא. דיינרד לדון פדרו קיסר בראזיל, מאת אליעזר רפאל מלאכי, נדפס בהדאר, נ"ג, 1974.
- ה"פלוידערזאק" - "מאורת הצפעונים" של אפריים דיינרד, מאת מנוחה גלבוע, נדפס בקשר, 5, 1989.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבי אפרים דיינארד בפרויקט בן-יהודה
