אסכנדר, קיסר אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אסכנדר (או אלכסנדר, געז: እስክንድር, הוכתר בשם קונסטנטין השני) היה קיסר אתיופיה בין השנים 1478 - 1494, בנו של הקיסר באאדה מאריאם.

משום שהוכתר בגיל צעיר לקיסר שלטונו דרש שליט בפועל, ולכן נוצרה מועצה מאמו הקיסרית רומנה, טאספה גייורגיס (ראש המנזר באגם האיק), והביטווודאד (רוזן) עמדה מיכאל. אף על פי כן, הקיסרית רומנה הוצאה מהמועצה וחייה במנזר ליד דאברה ליבאנוס היכן שהיא מתה מאוחר יותר, טאספה גייורגיס לא הוכיח את כוחו מול הרוזן, ועל פי ההיסטוריון טאדסה טמרת עמדה מיכאל "שלט בממלכה כשליט יחיד" ^[1]. שלטונו של הרוזן עמדה מיכאל הגיעה לסופו בשנת 1486 כאשר החלה הפיכה כנגדו בראשותה של הסבתא החורגת של הקיסר אסקאנדאר הלני. לאחר מכן הקיסרית הלני שיחקה מרכיב חשוב בשלטון.

הקיסר אסקאנדאר מת לפני שהגיע לגיל 22 בגלל מלחמת האזרחים שהתרחשה ^[2]. בזמן שבית המשפט החזיק את הקיסר המת באופן סודי אצל האציל זאסילאס, שצעד באופן מידי לכלא אמבה גאשאן, ושחרר את נהואד. והכריז עליו קיסר. אציל נוסף תקלה קריסטוס, שנשאר בבית המשפט הקיסרי, הכריז על בנו של אסקאנדאר עמדה ציון השני כקיסר. בזמן שתקלה קריסטוס הוכרח להביס את תומכיו של זאסילאס, ומכאן מלחמה החלה על הכתר ^[3].

תחת שלטונו של קיסר זה הייתה השפעה אירופאית, בכתב יד שנכתב על ידי פרנקוס סאריאנו (מתוארך ל-1482 על ידי סומיגלי), סאריאנו מתאר שהיו 10 איטלקים "בעלי מוניטין" ושהם גרו בבית המשפט של אסקאנדאר, הם חיו שם כ-25 שנים. סאריאנו מוסיף שמאז 1480 עוד שבעה באו לגור בבית המשפט האתיופי. הם טיילו שם על מנת "לחפש תכשיטים ואבנים יקרות", אבל "מאז שהקיסר לא נתן להם לחזור, כולם היו מרוצים, כיוון שכולם פוצו, כל אחד בהתאם לדרגה שלו" ^[4].

לקראת סוף שלטונו של אסקאנדאר נחת פרו דה קוויליאן לחופי אתיופיה, כשליחו של מלך פורטוגל ז'ואו השני. דה קוויליאן נותר באתיופיה כיועץ לקיסרים ונטען כי לא הורשה לחזור לפורטוגל.