אמרכל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֲמַרְכָּל (או אֲמַרְכֹּל) היה ממונה על צורכי בית המקדש.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
לשם אמרכל ניתנו מספר הסברים. הסבר אחד הוא שהמילה היא שילוב של המילים "אמר ו"כל", כפי שכותב רש"י: "אמרכלים - אמר כולו, על פיו נחתך כל צורך הקדש."[1]
הסבר שני הוא שהמילה היא שילוב של "מר" ו"כל"[2], כלומר אדון על הכל. ואכן, בתלמוד הירושלמי נקרא האמרכל "מרכל"[3], זאת על פי דרכה של העברית בתלמוד הירושלמי להשמיט את האות א' מראש מילים מסוימות, כגון "פרסמון" במקום "אפרסמון".
הסבר שלישי למקור השם הוא מהשורש "אמר" במשמעות של גובה וגדולה.[4]
[עריכה] תפקידו
תפקיד האמרכל היה ניהולי, אחריותו הייתה על צורכי המקדש.[1] בין היתר, היו אחראים האמרכלים על אוצרות המקדש. הדרגה מעל האמרכל נקראת קתיקול, והדרגה מתחתיו נקראת גזבר.[5] כאשר היו רוצים לנעול את לשכת האוצרות, היה הגזבר חותם את הלשכה, ואחריו האמרכל והקתיקול; וכשהיו פותחים היו עושים זאת בסדר הפוך - מהגדול לקטן.[6]
בכל זמן היו ממונים שבעה אמרכלים לפחות.[6] הגמרא סומכת זאת על הפסוק שמונה את האחראים על קבלת תרומות ומעשרות וחלוקתם לכהנים וללויים ועל הקדשות ונדבות למקדש בזמן חזקיהו: "וַעֲשָׂהאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וְיִסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ"[7]
שבעת מפתחות העזרה (ויש גורסים: מאה[8]) היו בידי האמרכלים, ורק כאשר שבעתם היו מסכימים על פתיחתה היו יכולים לפתוח.[9] יש אומרים שהיו אלו המפתחות של שבעת השערים של העזרה[10], ויש אומרים שהיו אלו המפתחות לחדרי אוצרות המקדש.[11] בכל אופן, לא היה צורך לכל שבעת האמרכלין בכל פתיחה של העזרה לעבודת המקדש, אלא רק לצורך הוצאה או הכנסה של חפצים.[12]
תפקיד האמרכל כשר לכהנים, ללויים ולישראלים[9], אך נראה שבפועל הוא היה ניתן לכהנים. התפקיד היה עובר בירושה כמו הנחלות, וזאת בתנאי שהיורש היה ראוי לתפקיד כמו אבותיו.[9] ישנה דעה שמינוי האמרכל אינו מהתורה אלא הוא כעין מינוי מטעם הכהנים.[13]
[עריכה] אמרכלים בהיסטוריה
- על פי יוסף חיים מבגדאד, היה בצלאל כעין אמרכל, משום שהיה אומר לכולם מה לעשות[14].
- את הפסוק "וּנְשִׂיא נְשִׂיאֵי הַלֵּוִי אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן פְּקֻדַּת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"[15], דורשים חז"ל כעוסק באמרכל. [16] על פי זה, היה אלעזר בן אהרן האמרכל במשכן.
- על הפסוק "וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'"[17], מפרש רש"י על פי תרגום יונתן ששומרי הסף הם אמרכלים. (סף במשמעות כלי, ולא במשמעות פתח הבית כפי שרגילים לפרש כיום) על פי אותה דרך הוא מפרש את הפסוק שמופיע בהמשך הפרק "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים"[18] כך: האמרכלים היו נותנים לגזברים שממונים תחתם כסף לתת לבעלי מלאכה, ולא היו עורכים ביקורת על ההוצאות כי לא חשדו בגזברים שיקחו את הכסף לעצמם. גם בפסוק "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל ה' אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם..."[19] מפרש רש"י ששומרי הסף הם האמרכלים שממונים על כל צורכי הבית ומפתחות העזרה בידם. כך מזהה רש"י בין שומר הסף לאמרכל לאורך פירושו לתנ"ך, ובמקום אחד הוא אף מתרגם לצרפתית "טרשורי"ר" (treasurer, מה שהיינו מכנים כיום גזבר).
- על נבואת ישעיהו על שבנא אשר על הבית[20], סובר ר' יהודה ששבנא היה אמרכל, וחטאו היה שנהנה מן ההקדש.[21]
- על פי תרגום יונתן, היה ירמיהו הנביא אמרכל[22].
במהלך השנים קיבל התואר "אמרכל" גם משמעות של חול, במובן של תפקיד ציבורי. כיום הוא משמש כביטוי לאדם בעל תפקיד אדמיניסטרטיבי בכיר.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רש"י על פסחים נז, א
- ^ תוספתא שקלים ב, טו; ירושלמי שבת פ"י ה"ג
- ^ ירושלמי שם
- ^ פירוש רבי עובדיה מברטנורא על המשנה שקלים ה, ב; משנה למלך על הרמב"ם, הלכות עבודת הקרבנות פ"א הי"ח
- ^ רמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ד הי"ט
- ^ 6.0 6.1 תוספתא שקלים ב, טו
- ^ דברי הימים ב' לא, יג
- ^ פסקי תוספות, תמיד פ"א ס"ט
- ^ 9.0 9.1 9.2 תוספתא שקלים ב, טו
- ^ רש"י על מלכים ב' יב, י; משנה למלך על הרמב"ם, הלכות כלי המקדש פ"ד הי"ז
- ^ באר שבע על מסכת תמיד כה, ב
- ^ משנה למלך שם
- ^ תוספות על סוטה מב, א ד"ה סגן לאו ממונה הוא
- ^ שו"ת רב פעלים חלק ד' יורה דעה סימן כו
- ^ במדבר ג, לב
- ^ תרגום אונקלוס על הפסוק; ירושלמי שבת שם
- ^ מלכים ב' יב, י
- ^ שם, טז
- ^ מלכים ב' כג, ד
- ^ ישעיהו כב, טו-כה
- ^ ויקרא רבה פרשה ה' ד"ה אם
- ^ תרגום יונתן לירמיה א, א
