אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלפונסו השלושה עשר
מלך ספרד

שם מלא	אלפונסו לאון פרננדו מריה חיימה איסידרו פסקואל אנטוניו
תקופת שלטון	מ-17 במאי 1886 עד 14 באפריל 1931
קודמו	אלפונסו השנים עשר
יורש	ביטול המלוכה בספרד
בת זוג	ויקטוריה יוג'ני, נסיכת בטנברג
צאצאים	אלפונסו חיימה באטריס פרננדו מריה כריסטינה חואן גונזאלו
שושלת	בית בורבון
אב	אלפונסו השנים עשר
אם	מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה
תאריך לידה	17 במאי 1886 מדריד, ספרד
תאריך פטירה	28 בפברואר 1941 רומא, איטליה
מקום קבורה	אל אסקוריאל

אלפונסו השלושה עשר (מדריד, 17 במאי 1886 - רומא, 28 בפברואר 1941) הוכרז כמלך ספרד ביום הולדתו, מאחר ואביו אלפונסו השנים עשר מת ששה חודשים לפני כן. אמו של אלפונסו שלטה בפועל כעוצרת עד 1902.

ב-31 במאי 1906 התחתן עם הנסיכה הבריטית ויקטוריה אאוחניה פון באטנברג. כשחזרו מחתונתם, מחבל אנרכיסטי השליך לעברם פצצה שהוחבאה בזר פרחים. אלפונסו ואישתו יצאו ללא פגע מהתנקשות, אך 24 בני אדם נהרגו. לזוג המלכותי היו שתי בנות וחמישה בנים (אחד מהם נולד מת). כמו כן היו לאלפונסו שלושה ילדים מחוץ לנישואים.

במשך מלחמת העולם הראשונה, בהיותו ראש מדינה נייטרלית, אירגן יוזמה שאיפשרה להפגיש בין שבויי מלחמה משני המחנות למשפחותיהם.

ב-12 באפריל 1931 התקיימו בספרד בחירות מוניציפליות בהם זכו הרפובליקנים בהישגים משמעותיים בערים המרכזיות. בנוסף, הפגנות גדולות נגד המלך ובעד רפובליקה התקיימו בערים הגדולות. המלך אלפונסו שאך בנס שרד נסיונות קודמים להדיחו מכסאו, הרגיש שנשאר עם רק מעט תומכים וברח אל מחוץ למדינה. אלפונסו פרסם הודעה קצרה בה אמר שהוא מרגיש שבאופן זמני אינו זוכה לתמיכת בני עמו. הוא הודיע שאינו מוותר על כסאו, שאינו רק שלו אלא נובע מזכויות שהצטברו על פני ההיסטוריה אשר עתידה לדרוש ממנו דין וחשבון, אלא רק משהה את השימוש בסמכויותיו. הוא טען שהיה לו מספיק כח כדי להלחם במתנגדיו אבל העדיף לעזוב כדי למנוע שפיכות דמים של בני עמו ^[1].

ביום בריחתו, ה-14 באפריל 1931 ספרד הוכרזה כרפובליקה ^[2].

המלוכה הוחזרה על ידי פרנסיסקו פרנקו לאחר ניצחונו במלחמת האזרחים בספרד אולם למרות עובדה זאת פרנקו לא החזיר את אלפונסו לכסאו והעדיף לשלוט בספרד כעוצר. לאחר מותו של פרנקו בשנת 1975 נכדו של אלפונסו חואן קרלוס הראשון הוכתר למלך.