אלפבית ארמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבת עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית. הוא התפתח מן האלפבית הפניקי והחל להיבדל ממנו לקראת המאה ה-8 לפנה"ס. כמו בסוגים אחרים של אלפבית עיצורי, כל האותיות מייצגות עיצורים, חלקן גם כאם קריאה, ואז הן מסמנות תנועות.
מבחינה היסטורית, האלפבית הארמי חשוב מכיוון שכמעט כל מערכות הכתיבה ההודיות והמזרח תיכוניות מסתמכות עליו במידה זו או אחרת. זאת בין היתר בשל היותה של הארמית לינגואה פרנקה ושפה רשמית במספר מדינות, בינן ממלכת פרס, בבל ואשור. כתבי הקודש של היהדות והאסלאם, כמו גם כתבי קודש נוצריים וחלק מהבודהיסטיים כתובים בסוגי כתב שמוצאם מן הארמית. ייתכן וגם קיים קשר בין המשפחה הברהמית של סוגי הכתב, שבהם נעשה שימוש בהינדואיזם, סיקהיזם וחלק מענפי הבודהיזם לבין האלפבית הארמי.
האלפבית הארמי היה כתוב בתחילה בכתב דעץ ובהמשך התפתח לכתב מרובע. ישנם דוברי ארמית אשר השתמשו בעבר ואף משתמשים כיום באלפבית סורי, הדומה מאוד לאלפבית העברי.
| האות הארמית | האות העברית | הגייה |
|---|---|---|
 |
א | ā, ē |
 |
ב | b, v |
 |
ג | ɡ, ɣ |
 |
ד | d, ð |
 |
ה | h |
 |
ו | w; ō, ū |
 |
ז | z |
 |
ח | ħ |
 |
ט | 't |
 |
י | j; ī, ē |
 |
ך / כ | k, x |
 |
ל | l |
 |
ם / מ | m |
 |
ן / נ | n |
 |
ס | s |
 |
ע | ע |
 |
ף / פ | p, f |
 ,  |
ץ / צ | sˤ |
 |
ק | q |
 |
ר | r |
 |
ש | ʃ |
 |
ת | t, θ |
