אלעיזריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלעיזריה (בערבית: ﺍﻟﻌﻳﺯﺮﻳﺔ ובאנגלית: Bethany) היא עיירה פלסטינית ממזרח לירושלים ומצפון לאבו דיס. בעיירה מתגוררים כעשרת אלפים תושבים, רובם המכריע מוסלמים וקיים מיעוט של נזירים ונזירות נוצרים המתגוררים במוסדות דת בעיירה. מאז יישום הסכמי אוסלו העיירה מוגדרת כשטח B.

[עריכה] מקור השם 'אלעזריה'

בתקופת בית שני היה באל-עזריה כפר קטן ושמו "ביתניה" או "בית עניה", אשר שכנה ככל הנראה ממערב לאלעזריה של ימינו. על פי המסופר בברית החדשה ישו שהה בכפר בבית של אדם שנקרא שמעון המצורע. בכפר פגש ישו במרתה אחותו של אלעזר אשר בקשה מישו לסייע לאחיה הגוסס. לאחר מותו של האח אלעזר החיה אותו ישו ועל שמו של אותו אלעזר נקרא הכפר. וכך מסופר בברית החדשה בספר הבשורה על פי יוחנן (פרק יא) :

	38 וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׂוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. 39 אָמַר יֵשׁוּעַ: "הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!" אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: "אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים." 40 הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים." 41 הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: "אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. 42 יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֹאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי. 43 לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" 44 יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת."

עם השנים שובש שמו של אלעזר ל"לזאר". בימי הביניים נקראה העיירה "לזאריום" ומכאן בא שמה של העיירה "אלעזריה". עם זאת במקורות נוצריים קרויה העיירה עד היום גם בשם המשמר את שם הכפר מימי בית שני: "בֵיתָ‏ני".

[עריכה] היסטוריה של העיירה

בתקופה הביזנטית גדל הכפר והוקמו בו מנזרים וכנסיות. גם בתקופה הצלבנית היה הכפר מקום חשוב ותרומות רבות נשלחו לכנשיה ולמנזר שבכפר. לאחר תבוסת הצלבנים נשארו הכנסיות בכפר שלמות ומעדות משנת 1212 אנו למדים שהמוסלמים נהגו כבוד באתרים אלו. בתקופה הממלוכית נהרסו מוסדות הדת הנוצריים בכפר ומסגד נבנה על גבי חלק מהם.

במאה העשרים התיישבו בכפר במגורי קבע רבים מבני השבטים הבדואים של מדבר יהודה ובהם מבני שבטי הא-סוואחרה והתעאמרה. ערב מלחמת השחרור נמנו בכפר כתשע מאות תושבים ובאותה העת רבים מהם עסקו בחקלאות. לאחר מלחמת השחרור התיישבו בכפר פליטים. לצד זאת בשנות החמישים של המאה העשרים החלה בנייה מחודשת של מוסדות דת נוצריים (כנסיות) סביב קבר אלעזר שבעיירה. בין השנים 1948 ו1967 הייתה העיירה תחת השלטון הירדני, ובמלחמת ששת הימים נכבשה העיירה על ידי ישראל. גדר ההפרדה עוברת בצדה המערבי של העיירה ומפרידה בין העיירה ובין ירושלים. הקמת גדר ההפרדה גרמה לקשיים כלכליים ניכרים בעיירה.

[עריכה] אתרים דתיים היסטוריים בעיירה

בעיירה מצוי, על פי המסורת הנוצרית, קברו של אלעזר אשר על שמו קרויה העיירה. כיום מצוי הקבר בידי המוסלמים ולצד הקבר מצוי מסגד. המסגד נבנה במאה השש עשרה על יסודות של כנסייה צלבנית. על פי הכתוב באנציקלופדיה מפה מטרת הקמתו הייתה לחסום את הגעתם של צליינים נוצרים אל קבר של אלעזר.

עם זאת לצד הקבר קיימים עד היום גם מוסדות דת נוצריים. לצד הקבר ישנה כנסייה פרנציסקנית אשר הוקמה שבנת 1954. הכנסייה נבנתה על פי תוכניות של האדריכל אנטוניו ברלוצי אשר תכנן מוסדות דת נוצריים רבים בארץ ישראל. כניסה זאת נבנתה על שרידיהן של כנסיות מהתקופה הבינזנטית והצלבנית. כמו כן מצויה ליד הקבר כנסייה יוונית אורתודוקסית אשר הוקמה במקום בשנת 1965 וגם היא נבנתה על יסודות צלבניים קדומים.