אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 - 3 בספטמבר 1945, כ"ה באלול תש"ה), סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי. ידוע בכינויו אז"ר.

רבינוביץ' נולד בשנת 1854 בעיר לאדי, במחוז מוהילב בבלארוס, שהייתה מרכז חב"ד, ובנערותו שימש כגבאי בבית הכנסת של החסידות בעיר, והיה אחראי על רכישת ספרי קודש לספריית בית הכנסת.

בשנת 1887 החל ללמד בעיר פולטוה (אוקראינה של ימינו). הוא פרסם את סיפוריו הראשונים ברוסיה ולאחר מכן בפולין, בעיתונו של נחום סוקולוב האסיף שיצא לאור בוורשה. היה מקורב לתנועת חיבת ציון. בשנת 1897 נבחר לקונגרס הציוני הראשון.

אז"ר עלה לארץ בימי העלייה השנייה בשנת 1906, עבד כספרן בספריית שער ציון וכן עסק בהוראה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גורש אז"ר יחד עם שאר תושבי תל אביב, ושהה בצפת עד לסיום המלחמה. היה פעיל בתנועת העבודה, ואף קיבל בגיל 75 את פנקס החבר מספר 1. היה מקורב לסופרים ש"י עגנון ויוסף חיים ברנר וכן לרב הראשי של תל אביב באותה העת, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. תמונתם המשותפת מונצחת בפסיפס המרכזי במרכז סוזן דלל בשכונת נווה צדק. כיהן כחבר נשיאות אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל החל משנת 1921.

היה מראשוני תל אביב וממקימי שכונת בורוכוב בגבעתיים. בחייו הוציא לאור כ-100 ספרים, ולרגל יום הולדתו ה-80, הוחלט לקרוא יישוב על שמו, הוא כפר אז"ר. נפטר בשנת 1945, ונטמן בבית הקברות הישן של תל אביב ברחוב טרומפלדור.

מיצירותיו הבולטות: "בצל הכסף", "בת העשיר", "דרך הרוח". כתב, ערך או תרגם יותר ממאה ספרים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בלקסיקון הספרות העברית החדשה