אלכסנדריה העתיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה מועמד לאיחוד לתוך הערך אלכסנדריה ערך זה דן בנושא של הערך אלכסנדריה וככל הנראה מוסיף עליו מידע. מסיבה זו, ייתכן שיש לאחד את שני הערכים. (דיון) |
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך נראה לי מועתק מהיכנשהו, יש לשכתב בצורה מאסיבית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
תוכן עניינים |
[עריכה] ייסודה
אלכסנדריה נוסדה על ידי אלכסנדר הגדול במהלך מסעותיו במצרים. מספרים כי אלכסנדר עצמו תכנן חלקים נרחבים מן העיר וגם קבע את מיקומה. לאחר חלוקת האימפריה הפכה אלכסנדריה לבירת הממלכה התלמית ומרכז השלטון
[עריכה] מיקום
העיר נבנתה בריחוק גדול מן הדלתא של הנילוס כדי להימנע מאזור הסחף של הנילוס שאיים לסתום את הנמלים. החוף היה עמוק מספיק כדי לאפשר את עגינת האוניות. אדמתה של אלכסנדריה נחשבה לפוריה ומסביב לעיר היו הרבה כפרים חקלאיים
[עריכה] תכנון
כדי להראות תכוננה של העיר נעזר בקטע לפניכם: "היא(העיר)בנויה כך שבצורתה היא דומה לגלימה(הכוונה לגלימה קצרה שלבשו אנשי צבא)ויש בה רחוב מרכזי החוצה בקירוב את העיר לשניים ומפליא בגודלו וביופיו. המרחק בין שער לשער הוא ארבעים סטאדיות (כ600 מטר)ורוחבה הוא פלתרון אחד (כ-100 מטר)והיא מקשוטת כולה בבנייני מגורים ובמקדשים מפוארים ביותר. אלכסנדר ציווא לבנות ארמון מפליא בגודלו ובחוזקו ולא רק אלכסנדר, אלא גם שמלכו במצרים אחריו עד ימינו אנו(הכוונה לימים בו נכתב המסמך) הגדילו את הארמון על ידי הוספת אגפים מפוארים. ובכלל גדלה העיר בדורות הבאים עד כי רבים מחשיבים אותה כעיר הראשונה שנוסדה בעולם הנושב כי גם ביופיה גם בגודלה, גם בעושרה וגם בכל הנוגע למותרות היא עולה בהרבה על האחרות, ומספר תושביה עולה על האחרות. בזמן שבו הגעתי אני למצרים, אמרו אלה שהיו ממונים על רשימת התושבים שמספר בני-החורין בעיר הוא יותר מ-300,000 ושהמלך מקבל מהכנסות הממלכה יותר מ6,000 טלאנטים. מכל מקום, המלך אלכסנדר הפקיד כמה מידידיו על בניית אלכסנדריה, הסדיר את כל ענייני המינהל במצרים וחזר עם צבאו לסוריה" (דיודריוס ספר 17)
[עריכה] התעשייה בעיר
באלכסנדריה התפתחה בעיקר תעשיית מתכת (אם כי אין עדויות ממשיות לכך)והתבססה בעיקר על כסף וזהב וכן גם תעשיית זכוכית אם כי לא ידוע על גודלה. באלכסנדריה הייתה גם תעשיית קרמיקה וכן תעשיית בשמים, משחות, תמרוקים ותבלינים בעיקר מחומרי גלם מיובאים. היו בעיר גם תעשיית פפירוס ותוצרתה יוצאה ולא רק נצרכה בשוק המקומי. הייצור בעיר היה קטן והמוצרים נצרכו בעיקר לצריכה מקומית
[עריכה] מסחר באלכסנדריה
אלכסנדריה הייתה עיר עשירה במסחר בגלל הנמל הגדול שלה, שהפך אותה לתחנה מרכזית בסחר החוץ של מצרים. מבחינה גאוגרפית התחלק המסחר של אלכסנדריה לשלושה חלקים עיקריים:
המערב- הים האגאי והארצות הקרובות לו. לאלכסנדריה היו כנראה קשרי מסחר עם רודוס שהביאו אליה יין, כדי איכסון ועוד. באלכסנדריה התפתח גם מסחר עם דלוס המסחר עם רודוס ודלוס שימש בעיקר למסחר עם ערים אחרות ביוון ובאזור הים השחור כגון: כיוס, סאמוס, לספוס,מילאס, קוס, קונדוס קילפון, קרוקריה,אתונה,תאסוס ועוד. המצרכים המיובאים כללו בעיקר יין, שמן, גבינות, דגים מיובשים, קטניות ואגוזים.
המסחר אשר הגיע מדרום - סודאן אתיופיה וסומליה וכן דרום ערב והמזרח הרחוק. מסחר זה כלל בעיקר: מתכות יקרות, אבנים טובות, שנהב, תבלינים, מור, לבונה, כלבים, חיות טרף, צבעים, משי ועצים יקרים. חומרים אלו נצרכו בעיקר באלכסנדריה אך גם יוצאו למדינות אחרות. צפון ומערב - מסחר זה התפתח בעיקר עם סיצליה, ספרד,קרוניה וקרתגו.
אלכסנדריה הייתה מייצאת בעיקר תבואה, פפירוסים שגודלו במצרים ומוצרים מן המזרח הרחוק שבחלקם עובדו באלכסנדריה.
אלכסנדריה הייתה מרכז סחר לא רק בגלל הנמל, אלא גם כי נבחרה להיות מאגר התבואה המרכזי של המדינה. לאלכסנדריה הובאו גם שמן ודבש לשימוש של האוכלוסייה ולאיכסון במחסנים והאסמים המלכותיים. מצרכים נוספים שנשלחו בכמויות גדולות לאלכסנדריה היו בדים, פפירוסים ויינות. העיר גם צרכה כמויות גדולות של ירקות שהגיעו בעיקר מסביבותיה.
[עריכה] שלטון
אלכסנדריה נוסדה על ידי אלכסנדר כעיר עם משטר דמוקרטי, אך זה השתנה במשך השנים עם תקופת התלמיי. בתחילה היו לה חבר אזרחים שהתכנס באספת עם(אקלסיה), מועצה(בולה) ופקידים שונים כגון פריטאנים שהיו פקידי השלטון העליונים, מזכיר המועצה וכן גזברים לא ידוע אם חברי המועצה נבחרו על ידי המועצה או שהמלך התערב. לעיר היה מערכת משפט משלה כלומר בתי משפט משלה וכן חוק הפוליס שככל הנראה אומץ מערים אחרות לאלכסנדריה היה טריטורייה משלה לפחות בראשית התקופה התלמיית אולם, החוקה המוסדות הכפיפות לשלטון המלכותי באו לידי ביטוי בכמה אופנים המלך מינה אחראי אזרחי ופקיד שלטון צבאי ובמשך הזמן התבטלה האספה ולאחר מכן גם המועצה
[עריכה] אוכלסייה
ככל הנראה כאשר נוסדה העיר היו רוב התושבים יוונים אך בהמשך התמזגו עם תושבי מצרים התושבים התחלקו בעיקר לשבטים כמצביעות על חלוקה פוליטת-חברתית
[עריכה] ראו גם
- תולדות התקופה ההלניסטית
