אליעזר רובינשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אליעזר רובינשטיין 1926 - 1989 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
||||||
| תרומות עיקריות | ||||||
| ניתח סמנטית ותחבירית בעזרת טכניקות עבודה מודרניות את שפת המקרא. | ||||||
|
||||||
אליעזר רובינשטיין (5 במאי 1926 - 29 ביולי 1989) היה פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
אליעזר רובינשטיין נולד בליטא ועלה עם הוריו לארץ ישראל בגיל שבע. למד בישיבה ואחר בגימנסיה אוהל שם ברמת גן. עשה תעודת הוראה במכללת לוינסקי לחינוך. החל ללמד בבנימינה, השתתף במלחמת העצמאות ואחריה לימד בבית הספר יהלום שברמת גן, שם הורה עשר שנים.
ב-1958 החל אליעזר רובינשטיין ללמוד בחוג החדש ללשון עברית של אוניברסיטת תל אביב, ששכנה באותו ימים באבו כביר. ב-1962 סיים את התואר הראשון. את חוק לימודיו לתואר השני עשה באוניברסיטה העברית, אותו קיבל ב-1965.
[עריכה] פועלו ומחקרו
אליעזר רובינשטיין קיבל דוקטורט בשנת 1968. נושא הדיסרטציה היה "המשפט השמני בעברית של ימינו". העבודה יצאה בתור ספר בשנת תשכ"ט, ספר שנהפך לנכס צאן ברזל להכרת התחביר בעברית המודרנית.
לימד באוניברסיטת תל אביב מ-1968. ב-1985 נהפך להיות פרופסור מן המניין. כיהן כראש החוג ללשון עברית בשנים 1979-1975, 1985-1983 וב-1989.
אליעזר רובינשטיין היה הראשון שניתח סמנטית ותחבירית בעזרת טכניקות עבודה מודרניות את שפת המקרא. הוא הצביע על התמורות שחלו בה וגלגולה לעברית בת ימינו. מאמריו בנושא הם מסד לבלשנות המקראית. את רעיונותיו העלה על הכתב במאמרים מרובים בכתבי עת שונים ובספרו משנת 1980: "העברית שלנו והעברית הקדומה".
[עריכה] ספר לזכרו
- מחקרים בלשון העברית: ספר זיכרון לאליעזר רובינשטיין/ בעריכת אהרן דותן, אברהם טל. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הקתדרה לתולדות הלשון העברית ע"ש יעקב ושושנה שרייבר, הוצאת רמות, תשנ"ה.
[עריכה] ספריו
- המשפט השמני - עיונים בתחביר ימינו, הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל אביב, תשכ"ט.
- הצירוף הפועלי - עיונים בתחביר ימינו, הוצאת הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל אביב, תשל"א.
- העברית שלנו והעברית הקדומה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל אביב, 1980.
