אליטרציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליטרציה היא אמצעי ספרותי לשוני אמנותי קדום, המאופיין בחזרה על צליל, או על צירוף של צלילים, במספר מילים קרובות. הצליל החוזר הוא בדרך-כלל עיצור או מספר עיצורים.
האליטרציה שימשה בשירה הקדומה עוד טרם החריזה והמשקל, ולאותן מטרות: להקל על המאזינים לזכור את הנאמר מצד אחד, ולגרום להם הנאה אמנותית לשונית מצד שני. בשירה האנגלו-סקסית הקדומה הייתה האליטרציה תחבולה קבועה, ששימשה כיסוד מבני המארגן את השורה. אליטרציה נפוצה מאוד גם בשירת המקרא
הצורה הנפוצה ביותר של אליטרציה היא חזרה על הצליל הראשון במילים סמוכות, בדרך כלל על מנת ליצור הדגשה או לחזק את הקשר בתוך סדרת המילים. הצהרתו הידועה של יוליוס קיסר, "וני, וידי, ויצ'י" (באתי, ראיתי, ניצחתי) היא דוגמה קלאסית לאליטרציה מסוג זה. בעברית מופיעים צירופים רבים מסוג זה בתנ"ך, ביניהם "צוד צדוני כציפור" ממגילת איכה ו"פחד ופחת ופח" מישעיהו. ישנן גם דוגמאות המשתמשות בשתי מילים בלבד: "חן וחסד", "דת ודין", "שוד ושבר" ועוד.
אליטרציה יכולה להיות גם חזרה על צלילים שאינם מופיעים דווקא בתחילת המילה. לדוגמה, הפסוק "אמת מארץ תצמח וצדק משמים ישקף" (תהילים, פ"ה; האותיות המודגשות הם העיצורים החוזרים), או הצירופים "נשימת שמייך", "רחש חשדות ודבר אשם" ו"עוד אבוא אל ספך בשפתיים כבויות" המופיעים בשירי נתן אלתרמן. גם חזרה על צלילים בתחילת הברות קרובות ("קניתי קורקבן") נחשבת אליטרציה.
[עריכה] אליטרציה בקומיקס ובקולנוע
בסדרות קומיקס ובסרטי אנימציה אמריקאים מופיעות לעתים קרובות דמויות ששמן הפרטי ושם המשפחה שלהן מתחילים באותה אות, כגון מיקי מאוס או דונלד דאק. במקרים רבים משתמשים באליטרציה כאשר השם הוא זהותו הסודית של גיבור על - כך, למשל, קלארק קנט הוא סופרמן (ואויבו הוא לקס לות'ר), פיטר פארקר הוא ספיידרמן וברוס באנר הוא הענק הירוק. עם זאת, גם דמויות אחרות בקומיקס, כגון לואיס ליין בסופרמן, מקבלות לעתים שמות שהם אליטרציה.
