אליהו בן חור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו בן חור (1911 - 1985). מאלופי צה"ל במלחמת העצמאות. בשל מחלוקת עם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון ויתר על דרגת האלוף וכטוראי נלחם כנהג זח"לם.
תוכן עניינים |
[עריכה] בהגנה
אליהו בן חור נולד ברוסיה בשנת 1911. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל. גדל במושבה בית גן.מוותיקי ארגון ההגנה. בשנות מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז שינה את תוכניות ההדרכה של ההגנה, תוך דגש על ניצול הלילה ליציאה מתחומי היישובים -"היציאה מן הגדר" (כפי שכונה אז הדבר) ולתקיפת הערבים בישוביהם הם. הקים ביחד עם יצחק שדה, ב-1936, את "הנודדת" של קריית ענבים. אחר-כך מונה סגן מפקד פלוגות השדה (הפו"ש), ובהמשך לסגן מפקד מחוז ירושלים. בשנת 1937 מונה למפקד אזור פתח תקווה והקים יחידה להגנת מחצבות מגדל צדק. בהמשך נתמנה למפקד פלוגות השדה - הפו"ש. בשנת 1938 בעת הקמת גדר הצפון היה האחראי לאבטחת העובדים שהקימו את הגדר. לאחר מכן היה מפקד אזור ירושלים.
[עריכה] בצבא הבריטי
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב בן חור בשנת 1940 לצבא הבריטי. למרות היותו בדרגת טוראי בכמה פלוגות הובלה, היה לבן חור מעמד מיוחד בתור הממונה מטעם ההגנה על חיילי היישוב ששרתו בצבא הוד-מלכותו. בשנת 1942, בתקופת מאתיים ימי החרדה, כאשר נשקפה סכנה כי הצבא הגרמני יכבוש את מצרים ומשם ימשיך לארץ-ישראל, היה אליהו ממתכנני "מבצע מצדה על הכרמל" שהכין תוכנית כי במקרה של פלישה ייתרכזו יהודי ארץ ישראל על הכרמל לקרב הרואי אחרון ובלבד שלא יפלו בידי הנאצים.
בעת התקרבות גייסות הגנרל ארוין רומל לאל עלמיין יזם אליהו בן חור תוכנית לפיה, במקרה של נסיגת הצבא הבריטי ממצרים ומארץ ישראל, ינטשו אלפי מתנדבי היישוב את יחידותיהם ויערקו עם נשקם וציודם לארץ, בה יישארו לקדם את פני האויב הגרמני. לקראת סיום המלחמה היה בן חור פעיל בתנועות הבריחה וההעפלה, במסגרתן חצו ניצולי שואה את אירופה, ממזרחה וממרכזה, בדרך לא דרך, אל נמלי איטליה על מנת להעפיל בספינות מעפילים לארץ ישראל. אליהו בן חור הכין וניהל תכניות חשובות להברחת נשק שאספו החיילים היהודים משדות הקרב של אירופה לארץ ישראל.
[עריכה] בהגנת הנגב
שש שנים שירת בן חור בצבא הבריטי, לאחר סיום המלחמה שב לארץ ונטל חלק במבצעי הברחות עולים מעיראק, סוריה ולבנון לארץ ישראל מגבולותיה הצפוניים. בתקופת המאבק שמתום מלחמת העולם השנייה לבין מלחמת העצמאות היה אליהו בן חור, כחבר "ועדת הנגב", האחראי על הנחת קו צינור המים שהתחבר עם ישובי הנגב המערבי גבולות וחצרים, והמתכנן של הגנת ישובי הנגב למקרה של פלישה ערבית לדרום ויזם את הורדת יחידת הפלמ"ח הראשונה לנגב.
[עריכה] במלחמת העצמאות
בשנת 1947, כשבועיים לפני החלטת החלוקה מונה בן חור לראש אגף ההדרכה בהגנה. היה ממפקדי מבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים להקלת המצור. על כך סיפר: "לעולם לא אשכח את ישיבת המטה שקדמה למבצע נחשון. ידענו כי אין לנו כלום וכי מצבם של מגיני ירושלים בכל רע. אספנו את הנשק מכל המקומות האפשריים. בחזיתות שלמות בגבול תל אביב בלא נשאר רובה אחד או שניים. שאר הנשק נלקח למבצע. הכל בוצע בהצלחה למרות הקשיים" בהמשך מלחמת העצמאות, עם כינון צה"ל, שימש בן חור כראש אגף ההדרכה במטכ"ל, שהתווה תכניות להפיכת מגויסים, כולל ניצולי שואה ללוחמים שנשלחו לחזית ממחנות העולים ולפעמים ישר מהנמל. כן היה בן חור חבר בוועדת המטכ"ל לעניני משטר ונוהג. כאשר אליהו בן חור חלק על ראש הממשלה ושר-הביטחון דוד בן-גוריון, בשאלת ניהול המלחמה ועיצוב צה"ל, הוא העדיף לוותר על דרגת אלוף ועל מעמדו בצמרת הביטחונית, הוריד עצמו לדרגת טוראי ואת חודשי המלחמה האחרונים עשה כנהג זחל"מ שלחם במסגרת חטיבת גבעתי. לימים, בן-גוריון הכיר בגדולתו של אליהו בן-חור, והחזיר לו את דרגות האלוף, שהיו ראויות לכתפיו. במרץ 1949 לאחר מבצע עובדה, המבצע האחרון של מלחמת העצמאות שבמהלכו נכבשו הנגב הדרומי ואילת פרש אליהו בן חור מצה"ל.
[עריכה] בארצות הברית
בשנת 1951 יצא אליהו בן חור ללימודים בארצות הברית. בתקופה זאת נתקל בפעילות הסברתית ענפה של סטודנטים ערבים וראה צורך לפעול בהסברה לטובת הענין הישראלי. לאחר מבצע סיני אירגן בן חור סטודנטים ישראלים לפעולות הסברה והתקפת נגד אל מול התעמולה הערבית. על כך סיפר לימים: "נחלצנו לפעולה. עברנו על פני ערים ועיירות. סיפרנו על חיי המתח המתמידים של ישובי הספר, על המסתננים והחבלנים הערבים. הוכחנו כי מצב זה הוא שהביא לפעולת התגמול הגדולה הקרויה מבצע קדש". בארצות הברית השתלם בן חור במשך ארבע שנים בהנדסת יצור באוניברסיטת קליפורניה הדרומית ועסק שנתיים בעבודה מעשית. לאחר שהוסמך כמהנדס חזר לארץ ונתמנה כמנהל מחלקת הנדסת הייצור בקונצרן "כור".
[עריכה] בעזרה ליישובי הספר
בעת מלחמת ששת הימים הקים בן חור לפי פניית הרמטכ"ל יצחק רבין יחידת מתנדבים לעזרת יישובי הסְפר. בשנת 1969, בעת מלחמת ההתשה, הקים שנית, בשיתוף עם משמר הגבול. יחידת מתנדבים לשמירה בישובי הספר. בשנת 1971 עבר אליהו בן חור להתגורר בקרית שמונה, בה עסק כעוזר ראש העיר בעניני ביטחון ופיתוח התעשייה בעיר וזאת עד לפרישתו בשנת 1975.
אליהו בן חור היה דעתן, איש סוער ודינמי שעמד על דעותיו. העיתונאי יורם המזרחי, שסיקר באותה עת את גזרת הצפון והכיר את בן חור מפעילותיו בגבול הצפון, כתב על צד אחר באישיותו:
-
-
- "את סיפורו של האיש קראתי, בנסיבות שהוחזרו לו דרגותיו.
- באותה כתבה עתונאית נרחבת, סופר סיפור קטן שהצביע על גדולתו של האיש.
- באמצע הקרבות של 1948, באחד הלילות של "בטרם קרב", הודיע מ"פ לאחד
- מחייליו שאמור היה להתחתן אחרי המלחמה, כי בוא נותן לחייל
- חופשה של 24 שעות, ללכת ולראות את זוגתו בטרם קרב. החייל הקשה
- בפני מפקדו, "הרי רק ללכת ולחזור בטרמפים, זה יקח לי יותר מ-24 שעות.
- "זה מה שיש" - המ"פ לחייל. המח"ט (אליהו בן-חור) שהיה עד שמיעה
- לוויכוח, אמר לחייל, הנה הטנדר שלי, קח אותו, ותחזור בזמן. וכך היה".
-
[עריכה] "לצאת מן הגדר"
ספר זכרונותיו של אליהו בן חור "לצאת את הגדר, זכרונות איש מגן" שראה אור באחרית ימיו, הוא אוטוביוגרפיה בה פרס האלוף בן-חור את קורותיו בשנות העשרים והשלושים, ובהן סיפור בניינו של הכוח הצבאי העברי בארץ-ישראל. בהקדמה לספר כתב ההיסטוריון ד"ר מאיר פעיל:
-
-
- "... דומה כי תרומתו העיקרית של אליהו להתפתחות כוח-המגן... היתה
- בתחום היציאה אל מחוץ לגדר, בלחימה הניידת ההתקפית במרחבי השדה.
- הוא היה מן היוזמים הראשונים של הקמת ה'נודדות' באמצע שנות השלושים...
- ובתחום זה היה לו שיתוף פעולה פורה עם יצחק שדה... פעילותם המשותפת
- ריתקה את תשומת-ליבה של המפקדה הארצית של ה'הגנה', והניעה אותה לאפשר
- ליצחק שדה להקים את פלוגות השדה (ה'פו"ש') ככוח מגויס ארצי נייד...
- תרומתו של בן-חור לארגון, לאימון ולהצלחה של ה'פו"ש' הייתה מכרעת. ומן
- ה'פו"ש' החל לאחר מכן נתיב נסיקה אל הפלמ"ח ואל יצירת צה"ל.
- לא מחקר של היסטוריון מוגש בדפיו של ספר זה, אלא סיפור מעשה אישי של
- איש יצירה סוער ומתפרץ".
-
אליהו בן חור נפטר בשנת 1985.
[עריכה] ספרו
- לצאת את הגדר. זכרונות איש מגן, הוצאת מערכות, 1985 [1].
[עריכה] לקריאה נוספת
מאיר דוידזון דמותו של אלוף במחלוקת, הוצאת יד טבנקין, 1990 [2].
