אינטל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אינטל | |
|---|---|
 |
|
| פרטי החברה | |
| סוג: | חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק |
| שנת ההקמה: | 1968 |
| משרד ראשי: | סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית |
| מייסדים: | גורדון מור רוברט נויס |
| אנשי מפתח: | פול אוטליני |
| מוצרים עיקריים: | מיקרו-מעבדים |
| שווי: | 119 מיליארד דולר |
| הכנסה: | 39 מיליארד דולר (2007) |
| עובדים: | 86,300 |
| דף הבית: | http://www.intel.com |
אינטל הוא תאגיד בינלאומי אמריקאי, אשר ידוע בעיקר כמתכנן ויצרן של מיקרו־מעבדים (החל משנת 1971) ומתמחה במעגלים משולבים. כמו כן, אינטל מייצרת כרטיסי רשת, מערכות שבבים ללוחות אם, והתקנים אחרים. לאינטל פרויקטי מחקר מתקדמים בכל ההיבטים של ייצור מוליכים למחצה, כולל MEMS. ב-2007 הועסקו באינטל כ- 86,000 עובדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
תאגיד אינטל נוסד בשנת 1968 בסנטה קלרה, קליפורניה, על ידי גורדון מור (Gordon E. Moore) ורוברט נויס (Robert Noyce). העובד מספר ארבע בחברה היה אנדרו גרוב (Andrew Grove), שניהל את החברה פחות או יותר מאז הגעתו בשנות ה־60 עד לפרישתו בשנות ה־90, כשהוא הופך את אינטל לאחד מהעסקים הגדולים והמצליחים בעולם.
מור ונויס רצו לקרוא לחברה 'מור נויס'. אולם השם לא נשמע טוב בכל הנוגע לאלקטרוניקה (נשמע כמו "עוד רעש") - רעש בדרך כלל מתקשר להפרעה בלתי רצויה. לכן הם החליטו לקרוא לחברה "אלקטרוניקה משולבת" (INTegrated ELectronics), או בקיצור - אינטל. אולם, השם כבר היה רשום על שם רשת מלונות, לכן הם נאלצו תחילה לקנות את הזכויות על השם.
החברה החלה כיצרנית רכיבי זיכרון, לפני ששינתה את יעודה לתכנון ויצור המעבדים. גרוב תיאר את המעבר הזה בספרו "רק הפרנואידים שורדים".
בתחילת שנות השמונים בחרה חברת IBM במעבד של אינטל למעבד של סדרת מחשבי IBM PC, והצלחתה של סדרה זו הביאה לפריחתה של אינטל.
במהלך שנות ה־90, מעבדות הארכיטקטורה של אינטל (IAL) היו אחראיות לרבים מהחידושים בתחום החומרה למחשב האישי, כולל אפיק ה־PCI, האפיק הטורי האוניברסלי (USB), והארכיטקטורה השולטת לשרתים בעלי מספר מעבדים. גם פיתוחי התוכנה של IAL הביאו תרומה רבה. פיתוחי התוכנה של המעבדות בתחום הווידאו והגרפיקה הממוחשבים היו חשובים בהתפתחות התחום.
השליטה של אינטל בשוק המעבדים לארכיטקטורת x86 הובילה למספר תביעות כנגדה בנוגע לעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית במשך השנים, כולל חקירות של ועדת הסחר הפרדלית (FTC) בסוף שנות ה־80 וב־1999, וכן תביעות אזרחיות כגון התביעה של חברת DEC בשנת 1997 ותביעת פטנט על ידי אינטרגרף. שליטתה של אינטל בשוק (בזמן מסוים היא שלטה על 85% מהשוק למעבדי 32-ביט למחשבים אישיים), ביחד עם הצעדים המשפטים שאינטל עצמה נקטה (למשל במקרה הידוע של התביעה כנגד יצרני מחשבים אישים בנוגע לפטנט 338), הפכו את אינטל למטרה מושכת לתביעות משפטיות, אם כי מעט מאוד מהן אכן הצליחו להשיג את מטרתן.
מזה מספר שנים (2006), המתחרה הגדולה היחידה של אינטל בשוק ה־x86 היא חברת AMD, אשר איתה יש לאינטל הסכמים חוצי-רישיונות הדדיים מאז 1976: שתי החברות יכולות להשתמש בפטנטים בנוגע לחידושים טכנולוגיים של החברה השנייה ללא תשלום כספי כלשהו. כמה מתחרות קטנות כמו טרנסמטה מייצרות מעבדים לצריכה נמוכה בשביל ציוד נייד.
[עריכה] אינטל ישראל
אינטל פועלת גם בישראל. הסניף הישראלי של החברה נוסד בשנת 1974 בידי דב פרומן, במשרד קטן בחוף שמן בחיפה, והיה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לתחומי ארצות הברית. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח בחיפה, ירושלים, פתח תקווה (על בסיס חברות DSPC ואנוורה, שנרכשו בידי אינטל), יוקנעם (על בסיס חברת אופלס שנרכשה בידי אינטל) ויקום, ומפעלי ייצור בירושלים ובקרית גת המפתחים ומייצרים מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. לאחרונה הודיעה אינטל על כוונתה לסגור את מרכז הפיתוח ביוקנעם.
בישראל פותחו טכנולוגיות מתקדמות של אינטל, והמרכז נחשב למרכז חשוב ומוערך באינטל, שתרם רבות לעמידה מוצלחת בתחרות בין אינטל ל-AMD, במיוחד עם מעבדי ה-Core 2. בין המוצרים החשובים שפיתח המרכז, ניתן למנות את MMX לעיבוד וקטורי, ומעבדים דוגמת Centrino (שפותח תחת השמות "בניאס" ו"דותן"), "יונה" ו"מרום" - ארכיטקטורת מעבד מרובה ליבות. עוד פותחו באינטל ישראל משפחת מעבדים לסלולר ולמחשבי כף יד: "מניטובה", "חרמון" ו"תבור".
חברת אינטל מעסיקה בישראל כ־6,000 עובדים, ועוד כמה אלפי עובדים חיצוניים. היקף הרכש שלה מחברות ישראליות עומד על מאות מיליוני דולרים לשנה. היצוא של אינטל ישראל עמד על 1.16 מיליארד דולר ב־2005, והיא נחשבת לאחת מהחברות הריווחיות והמעסיקות ביותר בישראל. היא גם מדורגת בצמרת העסקים בעלי אחריות חברתית גבוהה, בשל תרומותיה לחברה הישראלית.
[עריכה] מוצרים
המוצר הראשון של אינטל היה מעגל משולב ועליו זכרונות גישה אקראית. במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 המשיכה אינטל בפיתוח זיכרונות והייתה בין המובילות בייצור זכרונות מהסוגים DRAM, SRAM וכן Read-only Memory.
צוות אחר באינטל פיתח בשנת 1971 את המיקרו-מעבד "Intel 4004" עבור החברה היפנית Business Computer Corporation [1] שהייתה לקוח גדול של אינטל ברכישת זיכרונות למחשבונים. אולם, מיקרו-מעבדים הפכו למוצר המוביל של אינטל רק בשנות ה-80. מתחרתה העיקרית באותן שנים בתחום זה הייתה Texas Instruments שהוציאה לשוק את המיקרו-מעבד הראשון שלה סמוך ובצמידות לתאריך בו הוציאה אינטל את המעבד שלה. ממעבד זה התפתחו מאוחר יותר המעבדים 4040 8008 ו-8080.
כאשר, בסוף שנות ה-70 הפציע המחשב האישי, הוקמו ביפן מספר מפעלים שהתחרו בייצור המוצר המוביל של אינטל באותה עת, זיכרונות. על מנת להתמודד עם הירידה ברווחיות, החליטו באינטל להתמקד בתחום המיקרו-מעבדים. הפריצה הטכנולוגית והכלכלית הייתה בפיתוחו של המעבד 8086 (ושיפורו על ידי ה-8088) ששימשו לייצור המחשב האישי של יבמ, ה-PC ותואמיו. התפשטותו הנרחבת של המחשב האישי בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 לוותה בהתרחבות מקבילה של אינטל.
במהלך השנים שחלפו מאז פיתחה אינטל סדרת מעבדים בארכיטקטורת x86 המבוססים על מעבדים אלו. ה-80286 שימש במחשבי ה-AT ואחריו יצאו לשוק ה-80386 וה-80486 והחל ב-1993 סדרת מעבדי הפנטיום (ה-P5). ב-1995 מעבד הפנטיום-פרו (ה-P6), ב-1997 הפנטיום 2, ב-1999 הפנטיום 3, ב-2000 הפנטיום 4. המעבדים האחרונים בסדרת הפנטיום 4 עבדו בטכנולוגיית ה- Hyper-threading
ניסיון ליצור מעבד אחר היה ב-2001 כאשר אינטל פיתחה את האיטניום בארכיטקטורת IA-64.
[עריכה] מידע פיננסי
אינטל נסחרת באופן פומבי בנאסד"ק. השווי המסחרי שלה נע סביב 120 מיליארד דולר אמריקאי, מנייתה משתייכת למדד דאו ג'ונס ולמדד S&P 500
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גיא גרימלנד, "ההיי-טק הישראלי בסכנה" - דב פרוהמן, מאושיות ההיי-טק הישראלי, בראיון נדיר, אתר TheMarker
[עריכה] הערות שוליים
- ^ http://www.cpu-museum.com/4004_e.htm#Busicom%20141-PF 2- / 4-bit Microprocessors
