אילנתה בלוטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | סימרוביים |
| סוג: | אילנתה |
| מין: | אילנתה בלוטית |
| שם מדעי | |
 Ailanthus altissima |
|
אילנתה בלוטית (Ailanthus altissima) היא עץ ממשפחת הסימרוביים, הגדל בצפון-מזרח סין ובמרכזה. היא ניטעת לאורך רחובות בישראל בתור עץ נוי, ומהווה בה כיום מין פולש חמור. היא מוגדרת כפולש גם במקומות רבים בעולם, באמריקה, אירופה, אפריקה ואוסטרליה.
האילנתה הבלוטית היא עץ נשיר, המגיע עד לגובה של כשלושים מטר. העלים ענקיים, מנוצים. העץ פורח מהאביב המאוחר ועד אמצע הקיץ (בישראל - בחודשים מאי-יולי), והוא בדרך-כלל דו-ביתי. עץ נקבי יכול לייצר עד מאות אלפי זרעים בשנה, המופצים ברוח בעזרת צורת הכנפה שלהם.
המין הינו אופורטוניסט - הוא משגשג תחת שמש מלאה ובאזורים מופרעים. הוא מתפשט באופן אגרסיבי גם באמצעות זרעים, וגם באמצעות קנה שורש זוחל. הוא מתחדש במהירות לאחר כריתה. זהו אחד הצמחים העמידים ביותר לזיהום אורי ולחומציות הקרקע. כמו כן הוא עמיד גם ליובש. ניתן למצוא אותו לעתים קרובות לאורך צידי דרכים, בשטחים עירוניים נטושים, במכרות נטושים, ובאזורים אחרים בהם מעט מאוד עצים מסוגלים לשרוד.
האילנתה הבלוטית מסנתזת חומרים אללופתיים, המעכבים את צמיחתם של מינים אחרים בקרבתה. נראה שמינים הנחשפים אל החומרים הנ"ל מפתחים כלפיהם עמידות עם הזמן; אוכלוסיות שלא נחשפו אליהם הינן הפגיעות ביותר.
