אילן סעדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רב טוראי אילן סעדון (4 בדצמבר 1970 - 3 במאי 1989), חייל צה"ל שנחטף ונרצח על ידי אנשי חמאס.

בשנת 1989 נחטפו ונרצחו החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון. השניים נפלו קורבן להוראתו של שיח' אחמד יאסין לאנשי ארגונו, שהוקם זמן קצר קודם לכן, לחטוף ולרצוח חיילים ישראלים כדי שינוהל משא ומתן לשחרור אסירים מהחמאס תמורת גופותיהם. גופתו של אילן סעדון נמצאה רק ב-1996, בעזרת מידע מודיעיני שהעבירה הרשות הפלסטינית לישראל.

תוכן עניינים 1 החטיפה 2 החיפושים 3 לאחר דבר 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים

[עריכה] החטיפה

בדצמבר 1987, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה הוקם ארגון החמאס על ידי אנשי האחים המוסלמים ובראשו שיח' אחמד יאסין ומוחמד טאהא. יאסין הנחה את פעיליו לחטוף חיילים ישראלים ולרצוח אותם, בכוונה שגופותיהם ישמשו מאוחר יותר במשא ומתן לשחרור אנשי חמאס העצורים בישראל^[1]. סלאח שחאדה, באותה העת מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בצפון הרצועה, הורה על ביצוע חטיפות חיילים והנחה את המבצעים ממקום מושבו בכלא הישראלי^[2].

במשימה עסקו אנשי "חוליית ה-101" של החמאס. בראש החוליה עמד מוחמד שרטחה, יתר חברי החוליה היו עבד-רבו אבו חוסה, ממקימי הזרוע הצבאית של החמאס ומקורב לשחאדה^[3], מוחמד נאזימי נאסר ומחמוד מבחוח. ב־16 בפברואר 1989 חטפו ורצחו חברי החוליה את אבי סספורטס, חייל שעלה לרכבם כטרמפיסט בצומת הודיה.

אילן סעדון, בן העיר אשקלון, שלושה חודשים לאחר גיוסו והוא נהג ביחידת שריון, הוצב באתר ההנצחה בלטרון לביצוע עבודות שונות. ב־3 במאי 1989 יצא לחופשה קצרה. סעדון וחברו עשו דרכם בטרמפים מלטרון לכיוון בתיהם והגיעו יחד לצומת ראם (מסמיה). בשעה 19:30 עצר בטרמפיאדה רכב מסוג סובארו בצבע לבן בעל לוחיות זיהוי ישראליות. ברכב ישבו מוחמד נאסר ומחמוד מבחוח מחופשים לחרדים^[4] והזמינו את החיילים לנסיעה עד אשקלון. סעדון עלה לרכב לבדו שכן המושב האחורי היה עמוס בציוד בדרך שאיפשרה לנוסע אחד בלבד לעלות לרכב^[5].

החוטפים תכננו להוביל את החייל למחנה הפליטים ג'באליה ברצועת עזה, שם המתין להם שרטחה, אך לאחר שראו סיור של צה"ל בדרכם, שינו את כיוון נסיעתם ונסעו לכיוון פלמחים. במהלך הנסיעה נאבק סעדון בחוטפיו והם ירו בראשו^[4]. את גופתו טמנו השניים באתר גרוטאות באזור פלמחים.

[עריכה] החיפושים

יומיים לאחר מכן, ב-5 במאי, הוכרז סעדון, שבושש לחזור לבסיסו, נעדר. באותו היום נמצאה מכונית הסובארו הלבנה נטושה בפרדס ליד בית לאהיה, במכונית התגלו כתם דם גדול וטביעות אצבעותיו של סעדון^[6]. חיפושים נרחבים החלו נערכים בין אזור צומת אחים לגדר רצועת עזה, בשדות מפלסים וברצועה. במהלך החיפושים התגלתה ב־7 במאי גופתו של אבי סספורטס ליד צומת גבעתי^[4]. חודש לאחר תחילת החיפושים, הם הופסקו לאחר שלא העלו כל ממצאים.

בערך באותו הזמן, כחודש לאחר החטיפה, נערך מבצע מעצרים גדול ברצועת עזה. בין 650 אנשי החמאס שנעצרו היה גם מפקד חוליית ה-101 מוחמד שרטחה. בחקירתם טענו שרטחה ואחמד יאסין, שנעצר זמן קצר לאחר החטיפה, כי אין הם יודעים היכן נמצאת גופתו של סעדון. חברי החוליה האחרים הצליחו לחמוק ממעצר ולברוח מהארץ, כשהם נושאים עמם חפצים השייכים לסעדון^[7]. השלושה עברו דרך רפיח למצרים, משם המשיכו נאסר ומבחוח לאלג'יריה וממנה הגיעו האחד לסודאן והשני לסוריה^[8].

בשנים הבאות, כאשר הגיעו פיסות מידע חדשות או הועלו השערות חדשות, המשיכו אנשי אית"ן לחפש אחר גופתו של סעדון^[6]. גם בני משפחתו של אילן, שסירבו לקבל באוקטובר 1990 את הכרזת הרבנות הצבאית על סעדון כחייל שמקום קבורתו לא נודע, ניהלו באופן עצמאי חיפושים אחריו. בני המשפחה אף ביקרו את יאסין בכלא הישראלי בנסיון לקבל ממנו אינפורמציה על מקום הימצאו של אילן^[4]. במשך השנים נשמעו לעתים טענות של ארגונים שונים כי הם מחזיקים בסעדון בחיים וכי הוא יוחזר בתמורה לשחרור אסירים, הארגונים אף הציגו את תעודת החוגר והדיסקית של סעדון (שנמסרו לידיהם על ידי הרוצחים). אולם הטענות התגלו ככוזבות וכן גם כל המחפשים העלו חרס בידיהם.

לאחר הסכמי אוסלו, גורמים ברשות הפלסטינית השקיעו מאמצים רבים בנסיון לאתר את מקום קבורתו של סעדון. מגעים שקוימו בין הרשות לבין שני הרוצחים הביאו להתקדמות בחקירה. באביב 1996 מסר מוחמד נאסר^[9] אינפורמציה בדמות שתי מפות מצוירות המובילות לקבר. המידע הועבר על ידי יאסר ערפאת לישראל^[4].

על פי המפות הוטמן סעדון באזור פלמחים, בין מחלף גן-רווה ומושב גן שורק. אלא שבשבע השנים שחלפו חלו שם שינויים ואף נסלל באזור כביש חדש. המשימה של איתור הקבר בעזרת המפות נמסרה לידי צוות של אית"ן פיקוד דרום^[6]. הצוות הישווה בין המפות המצוירות לתצלומי אוויר מתקופת הרצח והצליח לסמן מספר אתרים אפשריים לקבר. החפירות באתרים הראשונים להיבדק לא העלו דבר ומעל לאתר היחידי שנותר לא בדוק עבר הכביש החדש שנסלל שם. הצוות נעזר בתצלומים נוספים, מכשירי מדידה מתקדמים ובראיונות עם מתכנני וסוללי הכביש וקבע את המיקום המשוער של הקבר.

כדי לאפשר את חפירות החיפוש בתוואי הכביש, סללו מע"צ ויחידות הבינוי של צה"ל כביש עוקף מסביב לקטע החשוד בכביש. לאחר למעלה מחודש של חפירות והתקדמות איטית וקפדנית, נמצאו בצהרי 11 באוגוסט 1996 שרידי הגופה של אילן סעדון.

ב־12 באוגוסט 1996 נערכה הלוויתו של אילן סעדון והוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון.

[עריכה] לאחר דבר

אחמד יאסין, שנעצר זמן קצר לאחר חטיפתו של אילן סעדון, הורשע בעבירות הקשורות לחטיפתם ורציחתם של סספורטס וסעדון ונידון למאסר עולם ול-15 שנות מאסר נוספות^[1]. יאסין שוחרר מהכלא הישראלי ב־1997, לאחר ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל, וב־22 במרץ 2004 חוסל יאסין על ידי צה"ל.

סלאח שחאדה, שהפך למפקד הזרוע הצבאית של החמאס בכל הרצועה, השתחרר מהכלא בשנת 2000. ב־22 ביולי 2002 נהרגו שחאדה, אשתו וחלק מילדיו בהפצצה של חיל האוויר הישראלי^[2].

מוחמד שרטחה, מפקד חולית הרוצחים שנלכד חודש לאחר החטיפה, נידון למאסר עולם. לעתים מוזכר שמו כאחד האסירים שמבקש ארגון החמאס לשחרר^[10]. משפחתו של אילן סעדון הביעה התנגדות עזה לאפשרות זו^[11].

ב־19 בנובמבר 2001 לכד כוח של סיירת גולני את חבר החוליה עבד-רבו אבו חוסה^[3].

[עריכה] קישורים חיצוניים

• סיפור חייו של אילן סעדון, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ ^{1.0 1.1} יואב שטרן, השייח יאסין, בעיני רבים היה המנהיג הנכה חשוב יותר מערפאת, הארץ, 23/03/2004
2. ^ ^{2.0 2.1} עמוס הראל, מתכנן הפיגועים הבכיר שהפך ליורשו הפוטנציאלי של יאסין, הארץ, 24/07/2002
3. ^ ^{3.0 3.1} יואב לימור ואלי בוהדנה, נלכד מתכנן חטיפת סספורטס וסעדון, nrg ,‏20/11/2001
4. ^ ^{4.0 4.1 4.2 4.3 4.4} אותו אזור, אותה שיטה, הארץ, 19/11/2001
5. ^ דני צדקוני, חייל מאשקלון נעדר מאז יום ד', צח"מ סספורטס חוקר היעלמותו, דבר, 07/05/1989
6. ^ ^{6.0 6.1 6.2} חטיפה בצומת ראם, הענף לאיתור נעדרים (אית"ן), באתר אגף משאבי-אנוש של צה"ל
7. ^ איתן רבין, שני הרוצחים הצליחו להימלט לחו"ל, הארץ, 04/02/1993
8. ^ עמוס הראל, צה"ל חטף מעורב ברצח החיילים אבי סספורטס ואילן סעדון, הארץ, 19/11/2001
9. ^ יוסי מלמן ורוני הדר, יש עם מי לא לדבר, הארץ, 15/07/2006
10. ^ עמית כהן, ברשימת האסירים: רוצחי סעדון ומייסדי החמאס, nrg, ‏08/04/2007
11. ^ נלה מיוחס, "לא מרשה להם לשחרר את הרוצח של הבן שלי", nrg, ‏09/04/2007